הדיווחים שיצאו בראשית השבוע מלשכת ראש הממשלה, ולפיהם ישראל מציעה במסגרת המשא ומתן המדיני אפשרות של השארת היישובים היהודיים תחת ריבונות פלשתינית, עוררו סערה בימין הפוליטי והאזרחי.
בחוגי ההתיישבות מתייחסים לרעיון השארת יישובים ומתיישבים תחת ריבונותו של אבו מאזן בכעס, בגיחוך ובעיקר בבוז. עם זאת, ישנם קולות שאומרים שגם אם "פשע הנסיגה" יבוצע וצה"ל יתקפל, הם לא ינטשו את ארץ ישראל.
"התאבדות של המדינה"
"המחשבה בדבר השארת יישובים ומתיישבים יהודים ביהודה ושומרון תחת שליטה של הרשות הפלשתינית, יש בה משום הפקרות וחוסר אחריות", אומר ל'בשבע' ח"כ מוטי יוגב, אל"מ במיל' ותושב דולב. "צריך לומר שוב ושוב: ארץ ישראל כולה שלנו, ואינה ניתנת להימסר לאחרים. אחריות כל ממשלה לדאוג לשלום אזרחיה ולרווחתם, שום ממשלה אחראית אינה מפקירה את אזרחיה לשלטון זרים. בוודאי לא ממשלה שהעומד בראשה מרבה לומר כי 'נגן על עצמנו בכוחות עצמנו'. ראש הממשלה בוודאי לא התכוון שעל מאות אלפי אזרחינו שביהודה ושומרון, גם לא על חלק מהם, יגנו כוחות זרים, לא של האמריקאים עם כל מיני חיישנים, ודאי לא תחת שליטת הרשות הפלשתינית".
יוגב, שחזר השבוע מפולין, מזכיר את שיתוף הפעולה שהיה לגרמנים עם המוּפתי במלחמת העולם השנייה. "תחת אותם מסרים של השמדת ישראל, כולל ציטוטים מכתבי היטלר, מחנכים היום את הילדים ברשות הפלשתינית, משנות המעון, דרך גני הילדים ובתי הספר, להשמדת ישראל. האם לאלה תחולק הארץ, האם את אלה החפצים להשמידנו, נשׂים שומרים עלינו?".
ח"כ משה פייגלין מהליכוד סבור שאם המדינה מסירה את אחריותה מתושבי יהודה ושומרון, אזי האחרונים צריכים להשיב באותו מטבע: לא לשלם מיסים, ואם צריך - להשאיר בידם את הכוח הצבאי היחסי שהמגזר שלהם מהווה בתוך צה"ל. "זו לא הפעם הראשונה שאנחנו שומעים על הרעיון הזה", הוא אומר, "אבל אני חושב שכאשר זה יוצא מלשכת ראש הממשלה זה חמור מכמה בחינות. המשא ומתן על ארץ ישראל הוא חמור וגורם נזק. אני מתנגד למסירה ולו של גרגיר אחד לריבונות זרה, ולכן גם התוכנית של הבית היהודי לא מקובלת עליי. הדיבור על ארץ ישראל מערער את הלגיטימיות של זכותנו בכל חלקיה".
"לגופו של עניין, הדיבור על כך שישראלים יוכלו, אם הם רוצים, להישאר תחת ריבונות ערבית הוא סוג של קריצה מרושעת. משום שמאז תרפ"ט כולם יודעים מה המשמעות של קהילה יהודית שנשארת תחת ריבונות ערבית. פירושה של האמירה הזו הוא שמי שירצה ילך, ומי שלא - החמאס יוליך אותו ויעשה את העבודה המלוכלכת של צה"ל".
"המשמעות המעשית", ממשיך פייגלין, "היא שבמידה וחלילה וחס ההצעה הרעה הזו תלבש אופי מעשי, מי שמציע אותה צריך להבין שהוא יהיה חייב להשאיר בידי המתיישבים כוח צבאי כפי חלקם היחסי בבניין כוחו של צה"ל, והוא לא קטן. משום שיש כאן הפרת חוזה. האמנה החברתית אומרת שזכותה של המדינה לקחת ממני מיסים, לקחת את חירותי האישית בגיוס לצבא, על מנת שתוכל לתת לאזרחים את מה שהיא חייבת בראש ובראשונה – ביטחון. אבל אם אני מסיג את הצבא ואין ביטחון, אני חייב לתת את הכוח הצבאי לטובת המתנחלים", קובע פייגלין ורומז "צריך לפעול באותו מטבע שהמדינה נוקטת ולא להסתפק בבכיינות וחלוקת עגבניות שרי".
אנשי התיישבות המחזיקים גם ברזומה צבאי ומבצעי מתקשים להבין את ההיגיון מאחורי "התפיסה הביטחונית" של הפקרת המתיישבים. "אין תמונה כזו", אומר הרב משה הגר, ראש המכינה ביתיר וסגן מפקד אוגדה במילואים, על התפיסה הביטחונית. "יצחק רבין בזמנו דיבר על חלוקת מערת המכפלה. היה רעיון ששוטרים פלשתינים יאבטחו כאשר היהודים יתפללו. אלוף פיקוד המרכז דאז, אילן בירן, דרש שלא יהיה דבר כזה. שוטר פלשתיני עם נשק במקום שיש יהודים, זו נקודת חיכוך גבוהה. רבין קיבל את ההמלצה של בירן. ביהודה ושומרון יכול להיות רק בעל בית אחד וזה צה"ל. בכלל, מה חושבים שיקרה כשייתנו לפלשתינים שליטה חלילה? הם יעבדו ביחד עם צה"ל? השב"כ מתקשה לעבוד עם צה"ל, אז הפלשתינים יעבדו?! זה הכול קשקוש".
הרבצ"ר לשעבר הרב אביחי רונצקי תוהה האם מעלי ההצעה המדינית היו אי פעם ביהודה ושומרון ומכירים את השטח ואת המציאות. "רעיון מופרך לחלוטין", קובע הרב רונצקי. "אני גר באיתמר כבר שלושים שנה. היישוב מוקף כפרים ערביים שהם חממות של טרור שיצא משם למדינת ישראל וגם לאיתמר. גם כשהצבא נמצא כאן עם גדודים שלמים וחטיבות וכל האמצעים על מנת להגן, יוצאים מכאן פיגועים. רק אתמול היה הסיכום השנתי של השב"כ. הרשות עצרה כאלף אנשי חמאס שפוגעים בביטחון מדינת ישראל. לא היה כתב אישום כלפי אף אחד מהם. אז על מי עובדים פה?" הוא מקשה.
"יכול להיות שאנשי נתניהו לא מכירים את המציאות ביהודה ושומרון, ולא מכירים את המציאות הצבאית", ממשיך הרב רונצקי, ומזהיר מאימוץ רעיונות מדיניים תחת לחץ. "גם כשמדברים על הרעיונות הללו כמהלך טקטי של תורת משחקים במהלך משא ומתן, זה חמור מאוד. משום שרעיונות מופרכים לפתע מקבלים רגליים כביכול מעשיות. אסור לשכוח שהיו ממשלות שהלכו בעיניים עצומות למהלכים הזויים שהביאו אסונות. ההתנתקות, מלחמת יום כיפור - רואים את הסכנה וצועדים בראש מורם. מהלך כזה יהיה קטסטרופה והתאבדות של מדינה".
"ריבונות ישראל - ערך עליון"
לצד הקביעה שמדובר במהלך הזוי ומסוכן, מצהירים ותיקי ההתיישבות ומנהיגיה כי גם אם המדינה תברח - הם יישארו על אדמתם בלי קשר לשאלת זהות הריבון. "זהו מהלך שפל מבית מדרשו של שמעון פרס, שכבר שפך רעיונות דומים בעיתון לונדוני", אומר יו"ר ועד מתיישבי השומרון, בני קצובר. "כך חושבים שהממשלה תהיה פטורה מלגרש, פטורה מלהתמודד עם ההיבט הכספי של ההתנתקות והנסיגה. זהו תרגיל נבזי שבנימין נתניהו אימץ לחיקו ועוד שלב בהידרדרות של ראש הממשלה. לאחר הסכמתו לרעיון שתי מדינות לשני עמים ובשלב השני הסכמתו לגושי ההתיישבות, מגיעה תוכנית הנסיגה".
"באופן אישי, אני לא מוכן לגור בשום פנים תחת שלטון פלשתיני. יחד עם זה, אני לא אהיה מוכן לעזוב את היישוב", מסביר קצובר, "אם חלילה מהלך כזה יקרום עור וגידים, נצטרך לבחון את הישארותם של כמות מספקת של יהודים אשר יהיו מסוגלים לקיים אורח חיים עצמאי, כולל ביטחוני, מתוך הערכה שזמן קצר לאחר מכן לאור ההתפתחויות הצפויות בשטח, צה"ל יצטרך לחזור כדי לשמור על ביטחון אזרחי ישראל.
"אני רואה יהודים מתארגנים בעזרת תומכיהם הרבים ברחבי הארץ, על מנת לבחון האם ניתן לקיים חיים יהודיים בפרק זמן מוגבל ללא צה"ל. צה"ל יחזור, כי אנחנו יודעים מי זו הרשות הפלשתינית. זה מהלך בזוי להחזיר שטחי מולדת לאויבים שלנו יחד עם עשרות אלפי יהודים. לא נשמע בהיסטוריה עם שיהיה מוכן להסגיר את בניו לגדולי אויביו", אומר קצובר.
אליקים העצני ממשיך באותו קו. הציונות, הוא אומר, מטרתה להקים מדינה לעם היהודי. מדינה בציון ולא בשום מקום אחר. "ראשית, חייבים לומר שעצם הקמת מדינה פלשתינית במערב ארץ ישראל זהו פשע לאומי", מקדים העצני. "אם זה לא ייאמר כמשפט ראשון, אז זה ייראה כאילו אני זורם עם הרעיון הנפשע הזה. אחרי שאמרתי את זה, ואני הולך לישון וחס וחלילה אני קם בבוקר והנה זו עובדה קיימת והפשע בוצע, נשאלת השאלה איפה אני רוצה להיות. אז אני אומר שאני נשאר בארץ ישראל".
העצני מסביר: "הציונות פירושה להחזיר את העם היהודי לציון כדי שיחיה שם חיים ממלכתיים. מדינה, אבל בציון", מדגיש העצני, "מי שהוא 'טריטוריאליסט' הוא לא חי בארץ, הוא חי במדינה. אם יעבירו את המדינה לקפריסין, הוא ילך לקפריסין. אני מעוניין לחיות במדינה יהודית רק בתנאי שזה בארץ ישראל. נא לא לשכוח את העיקר ואת מה שבא לשרת את העיקר. המדינה היא המסגרת המארגנת של החיים בארץ ישראל, נא לא להתבלבל". העצני מכוון לאנשי התיישבות שאמרו שבמידה והמדינה מוותרת על ריבונותה, הם קמים והולכים. "מי שאומר כך לא ראוי לתואר מתנחל, כי מתנחל קשור לנחלת אבותיו, הוא קשור לנחלה".
ואחרי האמירות הנחושות על הישארות ביהודה ושומרון גם תחת שלטון החמאס, כששואלים את העצני האם הוא לא מפחד מהתסריט הזה, הוא עונה בכנות: "ברור שאני אפחד, פחד מוות. אני יודע אילו רוצחים יש שם. לא כל הערבים רוצחים, אבל המושלים בהם הם ודאי רוצחים. אני כן מפחד, ולכן אני אהפוך עולמות על מנת לשמור על חלקת האלוקים שלי. מכאן אני לא אזוז".
בין המצהירים על הישארות בכל מצב ובכל מחיר נמצא גם הרב מנחם פליקס, מוותיקי גוש אמונים: "הרעיון הוא רעיון עיוועים. מוח חולה המציא אותו. ובכל זאת, מדינת ישראל צמחה על גבי ארץ ישראל, התשתית של הקיום כאן זה ארץ ישראל ולכן מגורים לא מותנים באיזה שלטון נמצא כאן".
מנגד אומר פנחס ולרשטיין, לשעבר ראש מועצת בנימין, שכשהמדינה הולכת הוא הולך יחד איתה. "אני מבין שמדובר באיזשהו מהלך טקטי מול הפלשתינים, להראות שהם לא מוכנים לחיות עם יהודים. אבל המסר המצטבר של המהלך הזה מסוכן מאוד. אם אתה לא מדבר ערכי, אתה מבלבל את העם וזה מה שקורה".
"ריבונות ישראל היא ערך עליון, ואנחנו באנו ליהודה ושומרון על מנת לממש את הריבונות היהודית בארץ ישראל", מסביר ולרשטיין, "אני מזכיר שדוד המלך אמר ש'גרשוני מהסתפח בנחלת אלוקים', ואת זה הוא אומר בארץ ישראל, כשהוא בורח משאול. על זה הגמרא אומרת שכל הדר בחו"ל כאילו אין לו א‑לוה. כלומר, במקום שדוד לא ריבון הוא כביכול חי בגלות".
תקדים בתי הכנסת בגוש קטיף
צבי הנדל, לשעבר ראש מועצת חוף עזה, לא מבין את האמירות של אליקים העצני וחבריו. "מורי ורבי העצני, אני כל כך אוהב אותו אבל לא מסכים איתו בכלל. אין שום משמעות לריבונות פלשתינית. הרי יש חלקים בסוריה ששייכים לארץ ישראל, אז צריך לחיות בסוריה? זה לא שייך בכלל. יש תרגילים של משא ומתן, וזה אחד התרגילים הפחות סימפטיים, להראות שהפלשתינים לא רוצים בשלום. זה תרגיל לא מוצלח. אנחנו מחויבים לחיות בכל מקום בארץ ישראל, אבל תחת ריבונות ישראל. אם מישהו יחליט לגור בחו"ל אז הוא יחליט, אבל כשמדובר בארץ של רוצחים זה כבר משהו אחר. אין לי ספק שמדובר בתרגיל ולא במשהו ממשי".
עקורי גוש קטיף מתייחסים בגיחוך להצעה שיצאה מלשכת ראש הממשלה. האם לא זוכרים שם מה קרה אחרי שתושבי הגוש יצאו מחבל עזה? הם שואלים. "אני זוכר שהיה דיון כזה בינינו לפני הגירוש", מספר אליעזר אורבך, יו"ר ועד מתיישבי גוש קטיף. "הייתה הצעה להשאיר את בית הקברות כמו שהוא. בסוף הכינו שלטים באנגלית וערבית לבתי הכנסת שמדובר במקום קדוש ואסור לפגוע. כולם יודעים מה קרה יום אחרי כן. זה תיאטרון האבסורד. שום דבר מזה לא רציני", אומר אורבך על היוזמה.
חבר הכנסת זבולון כלפה, מעקורי עצמונה, קורא לפתרון מדיני אחר: להחיל את הריבונות על כל שטחי יהודה ושומרון ולתת זכויות מלאות לתושבים הפלשתינים. "יש ערך להתיישבות במדינת ישראל תחת ריבונות יהודית וחוק יהודי על כל המשתמע מכך. תמוה בעיניי שכאשר הוצע רעיון דומה של העברת אום אל-פאחם לשלטון הרשות נשמעה מקהלה גדולה של מתנגדים, ואילו כאן כשמדובר ביהודים השמאל אינו פוצה פה ומצפצף. די לחפש פתרונות לא ריאליים ולא ישימים, שאפילו בטווח הקצר לא ייתנו שום פתרון. הגיע הזמן להחיל את ריבונות ישראל באופן מלא ביהודה ובשומרון, ולטפל באוכלוסייה המקומית שגרה שם כאזרחים שווי זכויות. אל לנו לפחד מהאיום הדמוגרפי ומכל מיני איומים אחרים", קובע כלפה.