מועצת הרבנות הראשית לישראל דנה היום (שני) בנתוני סיבוכי הברית בשנים האחרונות.
הנתונים מצביעים על המשך המגמה של ירידה במספר התקלות: בשנת 2013 התרחשו 30 תקלות, לעומת 38 תקלות ב-2012 ו-54 תקלות ב-2011. במדינת ישראל מתבצעים מדי שנה כ-65,000 בריתות, מה שמעיד על שיעור סיכון מזערי של 0.004%.
מהנתונים עולה כי בברית המתבצעת על ידי מוהל מוסמך שאינו רופא הסיכוי לסיבוך נמוך יותר מאשר בברית המתבצעת על ידי רופא.
לפי הערכת מחלקת הבריתות ברבנות, רופאים מבצעים 15% מהבריתות. בשנת 2012, השנה האחרונה שבה נתונים לגבי תקלות שבוצעו על ידי רופאים, היו הרופאים אחראים ל-7 סיבוכים, שהם 19% מהסיבוכים.
מנהל מחלקת הבריתות, הרב משה מורסיאנו, הוסיף כי מוהלים מוסמכים שאינם רופאים מבצעים כ-65% מהבריתות, והם אחראים ל-52% מהתקלות ב-2013. מוהלים בלתי מוסמכים מבצעים, לפי הערכת הרבנות, כ-20% מהבריתות ואחראים ל-50% מהתקלות.
מנכ"ל הרבנות הראשית לישראל, עודד וינר, עדכן את מועצת הרבנות הראשית כי כחלק מפעילות הכנסת מול המגמה בחו"ל נגד ברית המילה, עדכנה הרבנות את ח"כ נחמן שי העוסק בתחום בנתונים לגבי ברית המילה.
"המועצה קוראת לרבני ישראל ולמורי ההלכה להשפיע על הציבור שהמילה תתבצע רק על ידי מוהלים שקיבלו את אישורה והסמכתה של הוועדה הבין-משרדית לפיקוח על המוהלים", הוחלט בישיבת מועצת הרבנות הראשית.
בישיבת המועצה הופיע הרב יעקב גוּרְביץ, מומחה לשעטנז ממעבדת השעטנז "משמרת נתן".
הרב גורביץ הציג בפני המועצה דוגמאות לבגדים עם שעטנז שנמצאו בשוק בישראל. בין השאר הוצג סוודר המשווק על ידי רשת ישראלית מוכרת, העשוי מצמר והודבקה לו תווית היבואן, העשויה מפשתן. עוד הוצג בגד מרשת ביגוד מוכרת אשר יש בו שעטנז, ועל גבי התווית נכתב כי יש בו צמר, אך לא נכתב שיש בו פשתן.
דוגמה נוספת מאותה הרשת הראתה שני בגדי צמר זהים, כאשר ההבדל ביניהם הוא רק במידת הבגד - נוצר שעטנז כאשר הרחבת הבגד במידה הגדולה יותר נעשתה מפשתן.
הרב גורביץ הסביר את הכשלים השונים העלולים להיגרם בתחום השעטנז. בתחום קיימות תוויות עליהן נכתב 'ללא חשש שעטנז', מבלי שצויין מי הגורם שבדק את הרכב הבד, אם בכלל. במקרים נדירים הוצמדו לבגדים תוויות מטעם מכונים מוכרים, מבלי שאישור ניתן על ידי אותו הגוף".
"לפי התקן המקובל, הרכב הבד מצויין רק לגבי האריג העיקרי. כך, לדוגמה, הוצגה חולצה העשויה מפשתן, כאשר הדוגמה שעליה נרקמה בחוטי צמר. לפי התקן, לא היה צורך לציין את נוכחות הצמר על גבי התווית", אמר הרב גורביך והדגיש כי על פי התקן, אין כל צורך לציין רכיב המצוי בבד בשיעור של פחות מ-5%, אולם האיסור ההלכתי על שעטנז קיים בכל שיעור.
לאור פניות לפיהן אין אחידות במדיניות הרבנויות השונות לגבי תאריכים שבהם ההלכה אוסרת לקיים חופה וקידושין, דנה בנושא מועצת הרבנות הראשית. יצוין כי מדובר בנושא מורכב שבו יש שיטות שונות ומנהגים שונים לבני העדות השונות.
"הרבנות הראשית תפרסם בתחילת כל שנה, בין השאר דרך התאחדות בעלי האולמות וכן דרך מערך הכשרות באילו ימים ניתן לערוך חופה וקידושין. רבני עיר יכולים להפעיל שיקול דעת הלכתי לגבי חריגים לכללים אלו. בימים שבהם הדין שונה לבעל ולאשה לפסוק לפי מנהג הבעל", הוחלט.