פיקוד העורף החליט להרחיב את אזורי ההתרעה בארץ: כ-30 אזורי התרעה חדשים נוספו ל-170 אזורי הצפירה הקיימים. 30 האזורים החדשים הם ייעודיים לצה"ל.
הגדלת כמות אזורי ההתרעה באה במטרה למקד את ההתרעה רק לאזור בו צפויה להתרחש נפילת הטיל, ובכך להקטין את כמות האזרחים אשר ייכנסו למרחבים מוגנים.
"יש לזה משמעות חשובה מאוד לרציפות התפקודית של המשק", סיפר לאתר צה"ל רע"ן התרעה, סא"ל לוי יטח. "ככל שכמות הפעמים שאזרח צריך להיכנס למרחב מוגן תהיה קטנה יותר, זה יגביר את חופש התנועה והחוסן הלאומי", ציין.
אזורי ההתרעה הייעודיים לצה"ל כוללים מחנות צבאיים, אשר הוגדרו באגף המבצעים כדורשים רציפות תפקודית. אזורי ההתרעה הייעודיים יאפשרו למשרתים במחנות אלו להמשיך בשגרה גם במצב חירום, מאחר והאזעקה תופעל רק במידה והטיל יהיה צפוי ליפול בשטח הבסיס.
הגדלת מספר אזורי ההתרעה ויצירת אזורי ההתרעה הייעודיים נעשית בשיתוף פעולה עם חיל האוויר, שם נעשים מאמצים לשפר את היכולת לאתר באיזה מקום ייפול הטיל. "לצבא יש תהליכים של מעבר משגרה לחירום, ובבסיס שאין בו התרעה - כל כמה דקות נוצרים קיטועים בדברים שצריכים להיעשות", הסביר סא"ל יטח והוסיף כי "בסוף הרבעון של 2014 אנחנו צפויים להוסיף לשבץ עוד עשרה בסיסים כאזורי התרעה ייעודיים".
תהליך הגדלת כמות אזורי ההתרעה החל לאחר מלחמת לבנון השנייה, אז חולק שטח המדינה חולק לכ-30 אזורי התרעה בלבד. במהלך מבצע "עמוד ענן" בעזה מספר אזורי ההתרעה כבר עמד על כ-130 אזורים.
עם זאת, בפיקוד העורף שואפים להתנתק ממודל אזורי ההתרעה, ולעבור לשיטת התרעה דינאמית בשנים הקרובות. "על פי השיטה הדינאמית המרחב מתחלק לקוביות, ובאופן היפותטי זה אומר שאפשר להכניס למרחבים מוגנים רק רחוב מסוים או רובע מתוך העיר", סיכם סא"ל יטח.