יידויי אבנים הפכו לכמעט שגרה בכבישי יהודה ושומרון ובכבישי שכונותיה המזרחיות של ירושלים.
אתמול (שני) בבוקר, הגיעה התופעה גם לעיר לוד. יפה צוקרמן, תושבת העיר וחברה בגרעין התורני, מספרת על הרגעים בהם ספגה אבן גדולה שפגעה ברכבה.
היה זה בשעת בוקר לאחר שהורידה את בנה הקטן במעון בדרכה עם הילדים האחרים לבית הספר. תוך כדי נסיעה בשכונת רמת אשכול המאוכלסת בערבים ויהודים יחד עברה ליד קבוצת נערים ערבים. בניות אלה פגעה אבן בשמשה האחורית של הרכב.
האבן לא ניפצה את השמשה ובתחילה נשמעה המכה כאילו מישהו מכה עם מנעול ההגה בחלון האחורי. כשבדקה מה אירע אמר לה בנה בן העשר כי ראה את אחד הנערים בקבוצה שלידה עברו מרים את האבן זורק ופוגע.
לדברי צוקרמן ילדיה לא הגיבו בלחץ אלה בשאלות תמימות של ילדים: למה? למה זרקו עלינו אבנים? מה עשינו? שאלות שיהיה מי שישמע בהן סיכום של הסכסוך הישראלי ערבי במאה השנים האחרונות...
הבוקר (שלישי) הגיעה צוקרמן לתחנת המשטרה והגישה תלונה.
לדבריה תופעות לאומניות מסוג זה מתרחשות אחת לכמה ימים. בהקשר זה היא מזכירה את ניקוב צמיגיהם של כמה מרכבי אנשי הגרעין התורני, אירוע שהתרחש במהלך השבת האחרונה, אך עם זאת היא מוסיפה ומדגישה כי קיים דו קיום לצד ההתנכלויות.
את המגורים בעיר לוד היא רואה כשליחות הכוללת תרומה לעיר המצויה במהלכי פיתוח חינוכי ואחר ושמחה לקבל את הסיוע הזה ובמקביל מגורים בעיר שהפשיעה בה גואה והיא נמצאת במרחק של עשרים דקות בלבד מתל אביב.