לימור לבנת, לטיפולך
לימור לבנת, לטיפולך פלאש 90

מחירי הקפה צנחו ל-5 שקלים, אפילו שירותי התקשורת ירדו אל מתחת לקו 100 השקלים, אבל רק במגרשי הכדורגל אנחנו משלמים שבוע אחרי שבוע מחירים מוגזמים לכל הדעות, זאת מבלי לדבר על המוצר הרעוע שאנו מקבלים.

אז מה קורה שם בתעשיית מגרשי הכדורגל, שגורם לנו הצופים הפשוטים, לשלם מחירים מטורפים שבוע אחרי שבוע?

לכל תחום שתפנו אליו בספורט הישראלי תגלו להפתעתכם, או שלא, מחירים חסרי פרופורציות ביחס לתמורה. זה מתחיל במחירי הכרטיסים המופקעים, עובר דרך חבילות הספורט בתשלום ונגמר כמובן במחירים ההזויים במזנוני המגרשים לקולה, גרעינים ושאר ירקות.

נתחיל דווקא מהמחירים במגרש עצמו. אין אחד מאוהדי הכדורגל שלא מכיר את ההרגשה הזאת שגרונו הניחר מרוב צעקות ו/או עידוד במגרש - משווע לקצת נוזלים במחצית, נוזלים שיתנו את הכוח להמשיך ולדחוף את הקבוצה, כמו שאמר פעם אוהד סיני עתיק "אם נעודד - יבוא הגול". אתה ניגש למזנון או שהמזנון ניגש אליך בדמותו של ילד מתבגר, שמציע לך כוס קולה סוג ג' חסרת גזים בסייסים, ואתה שומע ממנו בשלוות נפש שהמחיר של הכוס הוא עשרה שקלים! שימו לב,

אלו הם עשרה שקלים בתמורה לחלק קטן מבקבוק שנפל מאיזו משאית, ושעולה לבעל המזנון גג שלושה שקלים. זה עוד לפני שנגענו בתחביב הידוע של אוהדי הכדורגל בארצנו - פיצוח הגרעינים. חבילה קטנה של גרעינים עולה עשרה שקלים למותג "ששון הקולה". זה לא ששון הקולה, זה ששון המחסל.

ועכשיו חברות וחברים, אם עוד נשארתם רגועים, זה הזמן להתעצבן. הגענו לשיא החוצפה שבתחום, מחירי הכרטיסים כמובן. תסבירו לנו מדוע ולמה הליגה לובשת פיג'מה? או במילים אחרות, מאיפה החוצפה לדרוש מחירים של 80 שקל על הליגה המרדימה שלנו?? וזה עוד לפני עמלת כרטיס, עמלת אינטרנט, ועמלת בריאות שיגרמו לך ללוות בשוק באפור בשביל להגיע למשחק עם שני ילדיך.

חישוב פשוט של עלויות החבילה למשחק מראה שמשפחה מוציאה כ- 350 שקלים על משחק כדורגל, בחישוב של מחיר כרטיסים למבוגר ועוד שני ילדים. תוסיפו לזה עלויות דלק ואיזה משהו לנשנש לפני/אחרי או במהלך המשחק, ותגלו שעדיף להשכיר מרפסת בבניין שמעל האצטדיון.

היטיב להגדיר את זה ילד קטן שישב לידי ביציע באחד המשחקים האחרונים שהייתי בהם. שמעתי אותו שואל את אביו בתמימות: "אבא, אם אנחנו באים לעודד את השחקנים ולעזור להם לנצח, למה אנחנו משלמים על זה? אולי שהקבוצה תשלם לאוהדים על העידוד שלהם?" וככה, בשאלה קטנה ותמימה הבנתי כמה אנחנו פראיירים שאנחנו משלמים דלק וכרטיס, זמן ועצבים, בשביל לבוא ולעודד את השחקנים שמידי פעם באמת רצים על הדשא.

אז אחרי שקראתם בעיון את הסעיף הנ"ל החלטתם, ובצדק, שלא בא לכם לפתוח את תכניות החיסכון שלכם על המשחק, ואתם מעדיפים לראות את המשחק עם החבר'ה בבית. אחזתם בהתרגשות את שלט הטלוויזיה ולחצתם על ערוץ 54/53. אבל מה גיליתם להפתעתכם? שגם שם גובים מכם תשלום על דבר שהיה פעם כל כך מובן מאליו – לראות את הקבוצה שלכם משחקת. כמה פשוט – ככה יקר.

אם עוד לא התעדכנתם, אז נספר לכם שמנוי חודשי לערוצים ספורט 1 וספורט 2 עולה 67 ₪ ויש להוסיף כמובן את התשלום על ספורט 5 פלוס, גולד ולייב, עם HD, בלי HD, או עם שדרן אישי שמגיע אליך לסלון ומשדר לך את המשחק בבית בשילוב מסאז' קל בכתפיים, הכל כשר כדי להמשיך ולעשוק את הציבור, שלצערנו ימשיך לשלם כמו פראייר.

אז אחרי כל הכעס שהוצאנו פה, אולי נסיים בנימה אופטימית של תקווה ישראלית שאולי גם אצלנו בספורט - כמו בעניין תשלום הסלולר, יעשו רפורמה מקיפה ורצינית בנושא, רפורמה שתקדם אותנו ולו במעט, לעבר היותנו הליגה השישית באירופה.

שרת הספורט, לטיפולך.