החמרה בעמדות הציבור כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית.
ב-2014 יותר אנשים הביעו דעות שליליות כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית לעומת 2013, כך עולה מדו"ח שחשף היום נשיא המדינה, שמעון פרס יחד עם עמותת אקים ישראל.
מדו"ח 'מדד ההכללה' הבוחן את יחסה של החברה הישראלית לאנשים עם מוגבלות שכלית עולים נתונים מדאיגים המעידים כי חלה נסיגה בעמדת הציבור בישראל הנוגעת לשילוב בעלי מוגבלויות בחברה וכן במתן זכויות ועצמאות למוגבלים בישראל.
נשיא המדינה, שקיבל לידיו את הדו"ח מיו"ר אקים עמי אילון, התייחס בדבריו לחשיבות שילובם של בעלי מוגבלויות בחברה והדגיש כי זו היא חובה מוסרית, "דרוש מאמץ חינוכי והסברתי רחב, על מנת שקבלת השונה תהפוך לנחלת הכלל. זו לא רק חובת המדינה, אלא מחויבות החברה! כפי שקובעת הסיסמא שאימצה אק"ים: חברה מכלילה היא חברה חזקה".
"זו אינה סיסמא. זה סולם ערכים", הדגיש פרס, "אנחנו מחויבים לנצל את המשאבים שלנו כדי להבטיח בריאות וחיים ערכיים, להעניק תמיכה ואהבה לכל אזרח ללא הבדל של חולשות ומוגבלויות. בבית, בבית הספר, בקהילה. לכן העבודה של אק”ים היא כל כך חשובה. כל אדם ואדם-נולד בדרך שונה. אבל לכולנו הזכות להיות שווים, ולקוות שנזכה לעידוד מכל החברה. מן הראוי שישראל תהא מדינה של עידוד הדדי".
יו"ר אקים, עמי אילון, אמר "אנחנו יודעים, שהדרך לחברת מופת עדיין ארוכה, והצעד הראשון בדרך זו, הוא בקבלת ההנחה שכבני אדם, אנחנו שונים זה מזה, ודווקא בשל השוני, המפגש ביננו יוצר ערך מוסף. השוני הוא מקור הערך. לכל אחד מאיתנו יש משהו החסר באחר. המפגש הוא ברכה, הוא מאפשר לנו להשלים את החוסר, הוא מפרה אותנו כאנשים, ומעשיר אותנו כחברה".
הוא ציין כי "ראשי הערים אשדוד, באקה אל גרבייה, רעננה, ירושלים ודימונה, מראים לנו את הכיוון בו עלינו ללכת, על מנת ליצור את הפסיפס האנושי המשותף, עליו אנו חולמים. כשאנחנו אומרים ש"חברה מכלילה היא חברה חזקה ", אנחנו אומרים, שחברה המכלילה כל אדם, ומאפשרת לו להשתתף ביצירה המשתפת של חיינו - בלמידה, בדיור, בתעסוקה ובפעילות שעות הפנאי - היא חברה עשירה יותר, חכמה יותר וטובה יותר".
בטקס החגיגי התקיים מופע מיוחד של להקת חניכי מעון "בני-ציון", לאנשים בעלי מוגבלות שכלית- אשר שרו על הבמה יחד עם האומן אוהד חיטמן.
להלן עיקרי הנתונים: (השוואה בין 2013 ל-2014)
מה מרגיש הציבור כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית?
השנה דיווחו 14.5% מהמשיבים כי יחושו לחץ בסיטואציה עם אדם עם מוגבלות שכלית, זאת לעומת 8.3% אשר דיווחו אשתקד כי ירגישו רגש זה.
כיצד מתנהג הציבור במפגש עם אדם עם מוגבלות שכלית?
18% מהמשיבים השנה ציינו כי יתרחקו מאדם עם מוגבלות שכלית, בעוד שבשנה שעברה 10% מהמשיבים ציינו כי יתרחקו מאדם זה. בנוסף, 16.3% מהמשיבים ב – 2014 ציינו כי ימצאו תירוץ לעזוב את מקום המפגש עם אדם עם מוגבלות שכלית, לעומת 8% בשנת 2013.
האם הציבור ירצה להיות קרוב לאדם עם מוגבלות שכלית?
פחות אנשים הביעו השנה רצון לקרבה חברתית (כגון: להיות חבר או שכן של אדם עם מוגבלות שכלית או לקבל ממנו שירות או לעבוד עימו באותו חדר), מאשר בשנה שעברה. כך למשל, בשנה שעברה 14.4% מהאנשים לא רצו להיות שכנים לאדם עם מוגבלות שכלית. אך, לעומת זאת ב- 2014, עלה שיעור האנשים שלא מעוניינים שאדם עם מוגבלות שכלית יגור לידם ל - 18.8%.
מה הציבור יודע על אנשים עם מוגבלות שכלית?
67% מהמשיבים דיווחו כי יש להם היכרות וידע על אדם עם מוגבלות שכלית. 57% דיווחו כי היו רוצים לקבל עוד מידע על אדם עם מוגבלות שכלית. לא נמצאו הבדלים ברמת הידע או ההיכרות בין השנה לשנה שעברה או בין הגרסה ההשלכתית והישירה.
הנתון הבולט ביותר בהקשר זה הצביע על כך שככל שלאדם היכרות אישית קודמת עם אדם בעל מוגבלות שכלית, כך תפיסת העמדות הייתה חיובית יותר. קשר חיובי נמצא גם בין הידע של המשיב בנושא לבין עמדותיו. ככל שלמשיב ידע רב יותר על אנשים עם מוגבלות שכלית, כך הוא דיווח על תפיסה חיובית יותר במרכיב הקוגניטיבי ובמרכיב המרחק החברתי.
במדד ההכללה לשנת 2014 נמצאה העיר ירושלים כמובילה בהכללת אנשים עם מוגבלות שכלית. מבין הערים הערביות נמצאה העיר באקה אל גרבייה כמובילה בהכללת אנשים עם מוגבלות שכלית. ערים אלו מצטרפות לדימונה, אשדוד ורעננה שממשיכות להוביל את הרשימה גם השנה
מידת הכללה של אנשים עם מוגבלות שכלית בערים נמדדה תוך התייחסות לשני רכיבים מרכזיים – הראשון הוא פיתוח והפעלת רצף שירותים לאנשים עם מוגבלות שכלית בעיר, והשני הוא שילובם של האנשים עצמם, הפעילויות, המסגרות והשירותים בתוך הקהילה המקומית ופעילות למען הטמעת עמדות חיוביות כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית. השנה, בשנת 2014, ניתן דגש על השילוב בחינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, הכללה בשוק העבודה החופשי, דיור בקהילה, תמיכה במשפחות, פעילות פנאי במתנ"סים ופעילות להטמעת עמדות חיוביות כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית.