רציתי לספר על חוויות שלי מהשלג.
ביום שישי אחי, אליהו דוד קם לתפילה. הוא ראה שלג יורד ב-5.30 בבוקר. הוא בא אלי והעיר אותי. הוא אמר לי שיורד שלג כה גבוה של בערך חצי מטר שלג ירד. אבא שלי חזר מהתפילה מפוצץ שלג והבנו שעומד לפנינו יום חורפי.
אחרי שהסתכלנו מהחלון מלא זמן, היה לי קצת משעמם אז אמרתי בא נשחק זניבאר בשלג, בגלל שאני אוהב את המשחק הזה. כולם קמו. אנחנו התחננו לאמא ואבא. אחרי כמה זמן אמא הסכימה ויצאנו לשחק, אבל רק אני ואחי הגדולים. זה היה כיף מאד.
במהלך כל היום השלג המשיך והבנו שלכל היישוב יש הפסקת חשמל שלא ידוע מתי החשמל יחזור לנו ב"ה לא היה הפסקת חשמל והיה חמים ונעים בבית כי יש לנו גנרטור.
יום שבת אבא ואמא לא הסכימו לצאת אפילו לתפילה ובחוץ השתוללה סופה הרבה זמן.
בסעודה שניה הרבש"ץ הגיע אלינו ושאל אם אפשר לארח משפחה? אמרנו כן, ומשפחת לופטגלס הגיעו אלינו עם ארבעת ילדיהם הקטנים. וזה היה באמצע הסעודה .כולם הגיעו וכולם – כל הילדים – שחקנו משחקים ביחד.
במוצ"ש עשינו הבדלה וכולם הלכו לישון.
בבוקר כולם אכלנו קורנפלקס, זה היה כמו תחנת רכבת של משפחה.
אצלנו השביל היה מכוסה בשלג והדלת היתה חסומה ואחרי יומיים בלי לצאת מהבית התלבשנו טוב ויצאנו, שחקנו קצת ופילסנו את הדרך.
פתאום באה המפלסת והרסה את השביל שפילסנו.
הלכנו לישון, היינו עייפים, ובבוקר התחיל לימס השלג. עשינו טיול בשלג וראינו המון משפחות הולכות בשלג לכניסה ליישוב כדי לעלות לגיפים שהוציאו אותם מהיישוב למשפחה מחוץ ליישוב, כנראה כי לא היה להם חשמל והיה להם קר בבית. בצהריים שיחקנו משחקים. זה היה כמובן כיף מאד.
ביום רביעי, אחרי שבוע ב"חופשת שלג" הלכנו לבית ספר וקיבלנו שוקו ובסקוויטים וגם זה היה מהנה מאד. וגם היה כיף מאד. שמעתי חוויות מחברים שהיו בשבת בחושך ובקור ונסעו לסבא וסבתא והבנתי שלי ב"ה היה מזל שהיה חשמל. בית הספר היה מלא שלג ולמדנו כמעט שבוע עם מגרשים ושבילים מלאי שלג, הרגשנו ב"אחלה קרח". ואחרי זה הלכנו כרגיל לבית הספר.
זה סוף הסיפור על השלג!!!
