וועדת הפנים והגנת הסביבה, בראשות ח"כ מירי רגב, סיכמה היום עבודה מרשימה של חמש וועדות משנה של הוועדה שהפיקו לקחים מהסופה שהתרחשה באמצע חודש דצמבר 2013.
חמש וועדות המשנה עסקו בהיבטים שונים הקשורים לסופה: 1. עיריות, מועצות אזוריות, מגזר לא יהודי וחרדי – בראשות ח"כ דוד אזולאי. 2. תפקוד המשרד לביטחון פנים, משטרה ופיקוד העור – בראשות ח"כ דוד צור. 3. תשתיות – בראשות ח"כ דב חנין. 4. תפקוד גופי ההצלה – בראשות ח"כ יפעת קריב. 5. מידע והסברה; פיצויים לרשויות המקומיות ואזרחים – בראשות ח"כ נחמן שי.
ח"כ מירי רגב אמרה, כי הדו"ח המסכם יוצג ליו"ר הכנסת ויימסר לו על מנת שהכנסת תביע את דעתה לגבי אופן היערכות העורף לאירועי חרום. ההמלצות יישלחו לרה"מ, לשרים הרלוונטיים ולמבקר המדינה.
בפתח הישיבה הציג ח"כ דוד אזולאי את מסקנות הצוות שלו. לדבריו הבעיות העיקריות שעלו הם שאין גורם אחד שאמור להנחות את כוחות ההצלה והביטחון בעת סופה. בעיה נוספת היא שהסופה לא הוגדרה כאירוע חירום. בעיות אלו חזרו שוב ושוב בדיווחים של וועדות המשנה.
בין שאר הבעיות שזוהו על ידי צוותו של ח"כ דוד אזולאי היה היעדר קבלת אחריות על ידי גורם ממשלתי כשלהו על הנזקים שהתרחשו ביישובים הבלתי-מוכרים בנגב.
המלצות הצוות שעסק בנושא שלטון המקומי ומגזרי המיעוטים היו:
1. הגדרת סמכות ארצית לאירועי סופה – המשרד להגנת העורף שירכז את הפעילות מול הצבא, המשרד לביטחון פנים והרשויות המקומיות.
2. ראשי הרשויות יכינו תכנית לעת חירום – פינוי צירים, מערך מתנדבים לבתי קשישים ותרגול.
3. יתבצע תיאום בין רשויות שכנות.
4. מכרזים לחרום – ראשי הרשויות יוציאו מכרזים על מנת לאפשר בעת חרום הקפצת ציוד חרום, פינוי גנרטורים ועוד.
5. חלוקת כל עיר לרבעים. בכל עת ראש העיר יוכל להתעדכן מראש הרובע על המצב בעת חירום.
6. חמ"ל מרכזי בעיר בכל רשות מקומית.
7. על משרד האוצר לשפות את התושבים בגין נזקי הסופה.
לסיכום, הציע ח"כ דוד אזולאי כי הוועדה תיזום הצעת חוק למצב חירום. החוק יגדיר מהו מצב חירום ומתי מכריזים עליו ויעסוק בהשלכות המבצעיות והכלכליות של מצב חירום.
בתגובה לדיווח של ח"כ דוד אזולאי אמרה ח"כ מירי רגב, כי אכן ראוי שבתחילה המשרד להגנת העורף יהיה הגורם המתכלל ואולם בהמשך יש להקים מערך כולל בראשות המשרד לביטחון פנים ואז המשרד להגנת העורף יהפוך לחטיבה בתוך המשרד לביטחון פנים. עוד אמרה כי היא מקבלת את הצעת ח"כ דוד אזולאי כי הוועדה תציע הצעת חוק בנושא מצבי חירום.
חלק מהמסקנות העיקריות של וועדת המשנה שעסקה בגופי ההצלה, בראשות ח"כ יפעת קריב היו דומות לצוות הראשון.
ההמלצות הנוספות:
1. הגדרת מדרוג מצבי חרום.
2. הקמת קו סיוע טלפוני אחד.
3. הכנה מקדימה של הציבור.
ח"כ מירי רגב אמרה כי ראוי שמד"א יכלול בתוכו את שאר גופי ההצלה. עוד אמרה כי היא מקבלת את שאר המלצות הצוות.
עיקרי מסקנות וועדת המשנה בראשות ח"כ דוד צור, בנושא פעולת המשטרה והמשרד לביטחון פנים ופיקוד העורף, היו:
1. יש לבחון את גבולות הגזרה בין הארגונים.
2. להגדיל את תקציב המשרד להגנת העורף.
3. לאפשר לרשויות המקומיות לפעול ב- 24 השעות הראשונות כגורם חרום.
4. נדרשת "עשיית סדר" בכל הנוגע להחלטות הממשלה ביחס למצבי חרום.
ועדת המשנה, בראשות ח"כ דב חנין, שעסקה בתשתיות, לא סיימה עדיין את עבודתה ואולם הוצגו מסקנות ביניים:
1. יש להגדיר מצבי ביניים בין מלחמה לשגרה.
2. חייבת להיות הגדרה להודעה על מצב חרום.
וועדת המשנה בראשות ח"כ נחמן שי הציגה את מסקנותיה:
1. יש לבחון כיצד לפצות את הנזקים לבתי הספר (שעדיין לא פוצו).
2. משרד האוצר בחן את הפיצויים לפי מפתח סוציואקונומי של היישוב ואולם אין קשר בין הנזק הממשי לבין המצב הסוציואקונומי.
3. יש רשויות נוספות הזכאיות לפיצוי מעבר ל- 45 רשויות המצויות ברשימת משרד הפנים.
4. יש לפצות עובדים שאינם עובדי מדינה.
5. המדינה לא הגדירה את הסופה כאסון או פגעי טבע ולכן קיימות בעיות בתחום הביטוח שכן אזרחים רבים נותרו חשופים. לדוגמא: מי יפצה אדם שעץ בעיר נפל על רכבו. כמו כן חברות ביטוח רבות מגדירות את הסופה כ"גורם עליון" ומחריגות את עצמן מחובת הפיצוי.
בתחום המידע וההסברה אמר ח"כ נחמן שי כי ההמלצה היא למספר טלפון אחד למוקד חירום ואתר אינטרנט אחד. עוד המליץ כי יהיה גורם אחד שמסביר לאוכלוסייה את המצב וכי ייעשה שימוש בפיקוד העורף והאולפנים המשוכללים שלו, כמו גם את כוח האדם על מנת לרכז את האינפורמציה והצגתה.
כאמור, בקרוב יוגש הדו"ח המסכם של וועדת הפנים והגנת הסביבה ליו"ר הכנסת, ומסקנותיו יועברו לרה"מ, למשרדי הממשלה הרלוונטיים ולמשרד מבקר המדינה.