ח"כ איילת שקד (הבית היהודי), יו"ר הועדה לחקיקת חוק הגיוס, וח"כ עפר שלח (יש עתיד), חבר הוועדה ומוביל החוק מטעם "יש עתיד", דוחים את טענות מערכת הביטחון נגד ההחלטה על קיצור שירות החובה.
השניים אף מכנים את הדברים שפורסמו בתקשורת מטעם מערכת הביטחון, "פרסומים מוטעים ומגמתיים".
לדברי שקד ושלח, "קיצור שירות הבנים בצה"ל נכלל בהצעת החוק הממשלתית לשוויון בנטל. מדובר במימוש של רעיון נכון, שנקבע בשתי החלטות ממשלה קודמות ולא מומש".
"מעבר לחשיבות הגדולה של הקטנת אי-השוויון והקלת הנטל על הציבור המשרת, ומעבר לתועלת הכלכלית המובהקת שבמהלך, ברור לכל שצה"ל אינו זקוק לכל המתגייסים לתקופה של שלוש שנים", מוסיפים השניים.
שקד ושלח מציינים כי צה"ל יפוצה על הפערים בתקופת השירות של החיילים הנחוצים לו בשלוש דרכים שונות.
הפיצוי הראשון אותו מציינים השניים הוא כספי, "מערכת הביטחון והאוצר הגיעו להסכמה שהפיצוי השנתי על קיצור השירות יהיה 550 מיליון שקל בשנה, בהתאם למסקנותיה של ועדת בן בסט. הוא יממן חלופות של קבע קצר ללוחמים ופתרונות טכנולוגיים. יצוין כי במסגרת דיוני התקציב הנוכחיים כבר הציעה מערכת הביטחון יישום מיידי של קיצור שירות חלקי תמורת פיצוי כספי - עכשיו, ולא בעוד כמה שנים".
השניים מוסיפים, כי גם שירות החרדים יהווה פיצוי לצה"ל, מאחר ש"קיצור השירות ייכנס לתוקף ביולי 2015 וישפיע לראשונה על מצבת החיילים במארס 2018. עד אז צפוי מספר החרדים שיתגייסו לגדול באופן משמעותי על פי חוק השוויון בנטל".
השניים מציינים עוד, כי גם בתחום שירות הנשים צפוי לחול שינוי שיפצה את צה"ל באופן חלקי על הפער שנוצר.
לדבריהם, "להארכת שירות הנשים יש השפעות מנוגדות. הוא יסייע לפתיחת מסלולים נוספים לנשים, שהפער בינן לבין הגברים יצטמצם. מנגד, במצב שבו 48% מהנשים אינן משרתות בצבא, הוא גורם להעמקת אי-השוויון בין נשים משרתות לאלה שאינן משרתות. גם צה"ל יודע שאינו זקוק לחלק משמעותי מהנשים המשרתות לתקופה העולה על שנתיים. לאור כל אלה, ביקשה הוועדה, בהסכמת רוב מוחלט של חבריה, ממערכת הביטחון לנסח חלופה ראויה להארכה הגורפת של שירות הנשים".
שקד ושלח מדגישים, כי "בניגוד למה שמשתמע מחלק מהפרסומים, כל מה שאישרה הוועדה עד עתה היה בהתאם לחוק הממשלתי לשוויון בנטל, וההצבעה על שירות הנשים רק נדחתה עד למציאת חלופה מוסכמת שכזו. הוועדה תמשיך בעבודתה במטרה להשלים את חקיקת החוק, ולחולל מפנה היסטורי בסוגיה הלאומית הקריטית של שירות החרדים ושילובם בשוק העבודה".