הלאמת בתי החולים הדסה אינה על סדר היום. כך עלה מדיון ראשון שקיימה היום (ג') ועדת הכספים, בעניין המשבר בהדסה.
מחד, האוצר מתנגד להלאמת בית החולים ופועל לקדם תכנית הבראה ומאידך, נשות הדסה נדרשו לתת את חלקן במאמץ לאפשר את המשך הפעילות השוטפת של בית החולים.
גם העברת בית החולים לידי אחת מקופות החולים אינה נראית באופק. ועדת הכספים תידרש לאשר את העברת התקציבים לייצוב בית החולים ותעקוב אחר מתווה ההבראה המתגבש.
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי), אמר בדיון כי "לוועדת הכספים יהיה מה לומר לכל אורך הדרך. הדסה זה גוף פרטי אך עם מיליון וחצי אזרחים שתלויים בו ולכן צריכים להיכנס לנושא ולראות איך יוצאים מהמשבר. הכספים להדסה יעברו כאן בוועדה ועל-כן עלינו לראות כיצד ייעשה השימוש בכספי הציבור לייצוב בית החולים".
במענה למחאה על אי הגעתה לדיון של שרת הבריאות, שהובעה על-ידי סגן שר הבריאות לשעבר, ח"כ יעקב ליצמן (יהדות התורה), אמר סלומינסקי: "אין ספק שהשרה צריכה להיות כאן".
ראש תחום בריאות באגף התקציבים באוצר, משה בר-סימן טוב, סיפר כי משרד האוצר מתנגד להלאמת הדסה. "שוקדים על תכנית הבראה. מציע לכולם לרסן את יצר ההלאמה. זה זעזוע וטלטלה גדולה מדי למערכת".
מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' רוני גמזו, סיפר כי "המצב הקשה של הדסה נפל עלינו בהפתעה. ניתן לייצב את בית החולים בתכנית ההבראה. הבעלים צריכים להבין שהם יהיו בתוך המערכת ויש להם אחריות ואז גם המדינה תהיה בפנים. אני לא מתאר לעצמי מערכת בריאות בלי הדסה. זה בית חולים מצויין אך נמצא במצוקה מסיבות רבות וחלקן ממבנה מערכת הבריאות.
היא נמצאת על הקצה כשקצת השפעות של דברים קטנים עשויים להוביל אותה לתהום. המתווה; סיוע בתזרים השוטף במיידי לאפשר תשלום משכורות וכד'. ייצוב פיננסי עובר דרך סעיפי ההכנסות וההוצאות. וההוצאות זה כמות כוח האדם וגובה שכר בין השאר", הוסיף גמזו.
מנכ"ל הדסה, ד"ר אביגדור קפלן, אמר בדיון כי "הגירעון העצום של 1.3 מיליארד ₪ ועוד 300 מיליון ₪ גירעון שוטף שלא החל בתקופתי. זו תוצאה של שנים ופועלים עם הממשלה ונשות הדסה לצאת מהמצוקה. לא רואה אפשרות לסגור אחד מהקמפוסים בשני צידי ירושלים. בדקנו כפילויות והן זעירות. הגענו לחדלות פירעון וחוסר יכולת לקנות תרופות ומזון למטופלים. הזריקה שנקבל מנשות הדסה והאוצר תאפשר ניהול ב- 90 הימים הקרובים.
"הדסה שקופה למשרד הבריאות", הדגיש קפלן, "נתקן עיוותים, כחלוקת הכנסות בין השר"פ לבית החולים. יש גם להסדיר את מערכת היחסים בינינו לבין האוניברסיטה; אנחנו מקיימים 5 מוסדות להשכלה גבוהה יחד עם האוניברסיטה העברית ולא יכול להיות שאנחנו נישא בכל ההוצאות והאוניברסיטה תהנה מההכנסות. יש צורך לשפר תשתיות. נשות הדסה שמו מיליארדי שקלים במשך השנים. המטרה שלהן לא לשים כסף לניהול השוטף אלא בתשתיות. למרות זאת 19 מיליון דולר בפעילות השוטפת".