ידיעה קטנה בעיתון, הביאה בסופו של דבר לסרט גדול, חשוב, מרתק והכי חשוב, עוד פרטים על מעשיהם הנפשעים של הנאצים.
הידיעה, שלא זכתה לכותרות מהדהדות, עסקה בצעד הבלתי שגרתי שבו פנתה ממשלת ישראל לממשלת גרמניה, בבקשה לפעול להשבת אוסף אמנות ליורשים של בעליו היהודים. לטענת נציגי היורשים, בעלי האוסף אולצו למכור אותו למשטר הנאצי ב-1935, בהליך שלהגדרתם היה בלתי חוקי. שימוע בעניין, שאמור היה להיערך בברלין, בוטל נוכח בקשת הגוף המחזיק באוסף.
סרט חדש שמועלה החל מהיום, על האקרנים ברחבי הארץ, מביא את סיפורם האמיתי של אותם אלו המכונים "ציידי האוצרות". כן. אותם אוצרות אומנות שנשדדו, שנבזזו מידי היהודים, הנוצרים ועמים נוספים בידי הנאצים, ואיש לא העז להביא את דבר מעלליהם לידיעת הציבור.
הסרט מתרחש בסוף מלחמת העולם השנייה. מחלקה צבאית בלתי רגילה (שבעה לוחמים בסה"כ..) נשלחת להציל יצירות מופת מגנבים נאצים ולהחזיר אותן לבעליהן החוקיים.
זהו סרט המאיר בפעם הראשונה זווית שלא נראתה עד היום. רבות דובר על גניבת אוצרות האמנות של אירופה על ידי הנאצים, אבל מעט מדי נכתב על ההיקף. כאן נחשף קצה הקרחון כאשר הוא מובא מנקודת מבט הכובש – האמריקאי – שנכנס לשחרר את אירופה ובתוך כך גם למצוא ולהשיב את אוצרות האמנות.
אם אי פעם שאלתם כיצד יצירות אמנות גדולות שרדו את התופת של מלחמת העולם השנייה, הסרט מנסה לחשוף את הגיבורים האלמונים, כפי שנרשמו בפי חיילים וקצינים שרצו להציל בשולי המאורעות את האמנות שנשדדה.
על הסרט:
״הסיפור של ציידי האוצרות ידוע רק לקובץ קטן של אנשים״, אומר ג׳ורג׳ קלוני, שכתב וביים את הסרט החשוב הזה. קלוני, חזר לכיסא הבמאי כדי לספר את סיפורה של קבוצה קטנה של אמנים, היסטוריונים, אדריכלים ואוצרי מוזאונים שהובילו להצלת 1000 שנות ציוויליזציה במהלך מלחמת העולם השנייה.
״האמנים, סוחרי האמנות והאדריכלים –היו אנשים שהיו הרבה ( וזה בלשון המעטה...) אחרי הגיל שבו התגייסו או התנדבו למלחמה. הם לקחו על עצמם את המשימה הזו כי הם האמינו שהתרבות עלולה להיהרס. אם הם היו נכשלים, המשמעות של כך הייתה אובדן של ששה מיליון יצירות אמנות. הם לא נתנו לזה לקרות – ולמען האמת, הם הצליחו בזה״.
ההזדמנות לעשות סרט על מלחמת העולם השנייה הייתה מאוד מרתקת בעיני קלוני ובעיני שותפו לכתיבה ולהפקה, גרנט הסלוב. ״הרומנטיקה נסובה סביב סרטים כאלה - ׳הבריחה הגדולה׳, ׳שנים עשר הנועזים׳, ׳הגשר על נהר קוואי׳״, אומר קלוני. ״באותם סרטים אתה מתאהב בגיבורים ובשחקנים כמו שאתה מתאהב בסיפור. חשבנו שהסרט ׳ציידי האוצרות׳ יהיה הזדמנות נהדרת ללהק שחקנים בני ימינו שיתלכדו כדי להביא סרט מהסוג הזה היום – זו דרך כיפית ומשעשעת לעשות את זה״.
חלק מהדרמה בסרט היא, שכל ציידי האוצרות לא היו מתאימים לשרת כחיילים בזמן המלחמה. ״במלחמות נלחמו בני 18״, אומר קלוני. ״ברגע שאתה מגיע לג׳ון גודמנים ולבוב בלבנים ולג׳ורג׳ קלונים, אתה יודע – האנשים האלה לא הולכים להתגייס״. הסלוב מוסיף: ״הם עשו את זה כי זה היה ברור שהם האנשים היחידים שמסוגלים לעשות את זה״.
״למען האמת, מעולם לא תפסנו את הסרט הזה כסרט מלחמה – זה סרט על שוד״, אומר קלוני. ״ואז, ביום הראשון שהגענו לסט, כולם שמו את התלבושות שלהם ואת הקסדות״.
קלוני קיבל השראה לעשות את ׳ציידי האוצרות׳ כסרט באורך מלא לא רק בגלל ההתרגשות והדרמה שבנושא, אלא כי זה סימן מעבר חד ונחרץ מסרטו הקודם, ׳משחקי שלטון׳. ״היינו מאוד גאים בסרט ההוא, אבל הוא היה בן זמננו, ומאוד קטן – וגם מאוד ציני״, אומר הסלוב.
את הסרט כתב וביים ג׳ורג׳ קלוני, שגם מככב בו לצידה של נבחרת שחקנים מרשימה: מאט דיימון, ביל מאריי, ג׳ון גודמן, ז׳אן דוז׳רדן, קייט בלאנשט ועוד.
חשוב, נקי, מרתק ובעיקר לא להחמיץ. עוד פיסת היסטוריה שטוב שמועלת בכל פעם מחדש. תמונת הסיום עם ספרי התורה השדודים בוודאי מוסיפה נופך משלה.