תשומת לב ציבורית ותקשורתית רבה ריכזה אליה במהלך השבוע, וככל הנראה כך יהיה גם בשבועות הבאים, ועדת שקד לחקיקת חוק השוויון בנטל.
לא מעט ביקורת ספגה הוועדה מימין ומשמאל, מהציבור החרדי, מהציבור החילוני ואפילו מהציבור הדתי-לאומי, שמצא את עצמו מותקף בסוגיית ישיבות ההסדר.
את ההפתעה של השבוע הראשון להצבעות על נוסח החוק הסופי הנפיקו דווקא נציגי הסיעות החרדיות בדיוני הוועדה, חברי הכנסת מאיר פרוש ואריאל אטיאס, שבחרו להצביע בעד מתווה ישיבות ההסדר. זאת למרות המתקפות החוזרות ונשנות של מפלגותיהם כלפי הוועדה, ובעיקר כלפי מפלגתה של העומדת בראש הוועדה, ח"כ איילת שקד.
שקד מצדה דוחה מכול וכול טענות על דיל שנרקם לכאורה בין מפלגתה לסיעות החרדיות, דיל שבו הללו יתמכו במסלול ההסדר תמורת סילוק איום הסנקציות הפליליות. "אין שום דיל", היא אומרת. "כל מי שהיה בוועדה ראה שהם החליטו על דעת עצמם להצביע בעד מסלול ההסדר", מוסיפה שקד, ומציינת כי החרדים החליטו לתמוך בעמדת הבית היהודי בסוגיית ההסדר לאחר שהתברר להם כי הצבעתם תתייחס לסעיף זה בלבד ולא לסעיפים נוספים.
"'הסדר מרכז' ימשיך כרגיל"
סוגיית ישיבות ההסדר עוררה פולמוס סוער כבר ביומן הראשון של ההצבעות. הניצים המרכזיים בעימות היו חברי הכנסת אלעזר שטרן ומוטי יוגב. האחרון תקף בחריפות את המתקפות הקבועות של חברו לספסלי הקואליציה, ח"כ שטרן, נגד ישיבות ההסדר וטענותיו כאילו מדובר כמקום מפלט ללא מעט בטלנים. שקד עצמה לא מאושרת מההתגוששות הזו.
את מצליחה להבין איך הוועדה שלך הפכה למוקד התנגחות בישיבות ההסדר?
"בהחלט. הסיבה היא חבר הכנסת אלעזר שטרן והתקשורת, שכולה חושבת שההסדר הוא לא שוויוני וכולם צריכים לשרת אותו דבר".
ואין היגיון בטענות הללו סביב הצורך בשוויון?
"אני מייצגת את סיעת הבית היהודי, שבישיבת סיעה ולאחר שיחה עם הרב דרוקמן החליטה שהיא עומדת מאחורי מסלול ההסדר. אגב, כל חברי הוועדה חושבים שמסלול ההסדר הוא טוב. עם זאת, חברי הוועדה שלח, שטרן ובר לב חושבים שצריך לקבוע מכסה של 600 או 900 תלמידים במסלול הזה".
ביקורת נשמעה במהלך השבוע גם מכיוונו של שר הביטחון משה יעלון, בעקבות ההחלטה שקיבלה הוועדה לקצר את שירות החובה של הבנים בארבעה חודשים. על פי דיווחים שונים, בכוונתו של השר יעלון לבקש הצבעה חוזרת על סעיף זה, שבמערכת הביטחון הגדירו אותו כ"צחוק מהחוק".
מבקרי ההחלטה טוענים כי הוועדה לא נתנה מענה לגירעון הצפוי בכוח אדם, לפחות על ידי הארכת שירותן של הבנות, סעיף שלא אושר בוועדה. שקד מבהירה שהדברים עדיין לא סגורים. "אנחנו עדיין בדיונים מול הצבא. לא ראינו לנכון להטיל נטל כבד יותר על הנשים המשרתות. בסך הכול, רק 52 אחוזים מהבנות משרתות בצה"ל וזה לא היה נראה לנו שוויוני להאריך את השירות שלהן. בנוסף לכך, חשוב לדעתנו שתהיה אלטרנטיבה נוספת שתאפשר לבנות לצאת לחיים ולשוק העבודה. אנחנו מחכים לשמוע מהצבא אם יש אלטרנטיבה נוספת".
גם כאן אנחנו חוזרים אל ההסדר. יאמרו לך נציגי הצבא שהארכה משמעותית של מסלול ההסדר תהווה חלופה.
"זה לא יפתור את כל הבעיה של קיצור שירות הגברים. מדובר בסעיף נוסף שהצבא מעוניין בו, אבל זה לא יביא פתרון".
מה יעלה בגורלן של המסגרות המיוחדות בישיבות הציונות הדתית, מה שמכונה 'הסדר מרכז'?
"המסלול הזה אינו כלול בחוק והוא ימשיך לפעול כרגיל".
ביקורת נוספת ספגה הוועדה סביב הצבת יעדי הגיוס של צעירי המגזר החרדי. על פי המסתמן, הממשלה היא שתקבע אם הציבור החרדי עמד ביעדי הגיוס או לא, קביעה שיכולה להתגמש ולהשתנות על פי צרכים פוליטיים, וממילא מרוקנת מתוכן את דרישת יעדי המכסות לגיוס. שקד מודעת לבעייתיות שבסעיף, וגם כאן היא מציינת שהדברים טרם הוכרעו באופן סופי. "היעדים בוועדת פרי נקבעו כהחלטת ממשלה, ועכשיו צריך להחליט מי יקבע אם הייתה עמידה ביעדים. אם היעד הוא 3,200 מתגייסים והתגייסו 1,900, האם זו עמידה ביעדים? מישהו צריך להכריע בסוגיה הזו. בוועדה חשבנו שזו צריכה להיות הממשלה. לטעמנו זה הדבר הכי נכון, אבל הנושא עדיין פתוח לדיון".
"אנחנו עובדים קשה"
ומעל כל הדיונים מרחפת ההחלטה הבהולה, ובעיני רבים גם התמוהה, של בג"ץ, שהתקבלה ימים אחדים לפני תחילת ההצבעות, ולפיה יעוכבו תקציבי הישיבות שתלמידיהן דחו את מועד הגיוס כל עוד לא נקבע חוק גיוס מוסדר. ההחלטה זכתה ללא מעט ביקורת בשל התערבות מערכת המשפט בחקיקה, ובהיותה ניסיון לרמוז לוועדת שקד שאם עד סוף החודש הבא לא תושלם החקיקה, הרי שעל המדינה יהיה לגייס את כל תלמידי הישיבות ללא הבדל.
ההחלטה הזו היא בעצם אקדח לרקתה של הוועדה. חברי יש עתיד יכולים להתעקש על עמדתם מול החרדים, כי בסופו של דבר בג"ץ יעמוד לצדם וידרוש גיוס שוויוני ומיידי. זו לא החלטה שמלחיצה את עבודת הוועדה?
"לא. אנחנו עושים את העבודה, אנחנו עובדים מאוד קשה ונסיים את זה כשנסיים. הרשות השופטת לא שמה אקדחים על הרקה של הרשות המחוקקת. כל עוד הרשות המחוקקת עובדת, הרשות השופטת תיתן לה להשלים את עבודתה".
בימים הקרובים צפוי לעלות על שולחן הוועדה תפוח האדמה הלוהט ביותר מבחינתה - הסנקציות. בהסכם הקואליציוני כבר נקבע שנגד מי שלא יגויס לא תהיינה סנקציות פליליות אלא כלכליות בלבד. העובדה הזו לא הפריעה ליו"ר יש עתיד, השר לפיד, להודיע שבלי סנקציות פליליות תעזוב מפלגתו את הממשלה. גם שר החוץ ליברמן הביע תמיכה בסנקציות הפליליות. כששאלנו השבוע את חבר הכנסת דב ליפמן (יש עתיד) איך נשכחה מחבריו למפלגה החתימה הקואליציונית הזו, השיב שהדברים נבחנו בוועדת פרי והתברר כי סנקציות כלכליות בלבד לא יעמדו במבחן בג"ץ ובמבחן השוויוניות, ומשום כך הוחלט לשוב אל האיום הפלילי. שקד מנגד דוחה את הטענות הללו ואומרת כי "מהבדיקה שלנו בייעוץ המשפטי, סנקציות כלכליות לא אמורות להיות בלתי בג"ציות. אנחנו הבנו דווקא שוועדת פרי לא בדקה את זה לעומק בזמנו".
אז איך בכל זאת ייראו הסנקציות שיוטלו לאחר השלמת החוק? ואיך תיראה הקואליציה כולה ביום ההוא? את הפתרון לחידות הדרמטיות הללו מותירה חברת הכנסת שקד לדיוני השבועות הבאים.