שכונת נווה צדק בדרום תל אביב סמוכה לחוף הים וגובלת בעיר יפו.
השכונה היום עוברת "רנסנס" והופכת ללהיט בעיני אנשי נדל"ן. המיקום הגיאוגרפי מושך את אנשי המעמד העליון הבונים שם בתי פאר, והסימטאות הצרות מושכות צעירים השוכרים דירות חדר ונהנים מחיי הלילה באזור.
אלא ששכונת נווה צדק, שהוקמה בשלהי המאה ה-19, מכילה פרקים מרכזיים בתולדות הציונות, ובמיוחד הציונות הדתית.
לפני קום המדינה, השכונה הייתה עשירה בחיי תורה ותרבות, צבעונית ותוססת. ברחובותיה הצרים עמדו זה לצד זה בתים של סופרים ומשוררים מפורסמים, בתי כנסת ובתי מדרש מהם בקעו קולות תורה ותפלה בכל שעות היממה, מלון קטן, ובתי תמחוי לפועלים קשי יום.
כאן התגורר הראי"ה קוק זצ"ל בשנים הראשונות לאחר עלייתו ארצה, כשכיהן כרב של יפו והמושבות מסביב, כאן הביע את חזונו הרוחנית למדינת יהודים המתחדשת.
ש"י עגנון תאר את השכונה בספריו, והצייר נחום גוטמן תיעד את סמטאותיה במכחולו.
לאחר מלחמת השחרור, השכונה הוזנחה ואט אט נהרסו בניינים בעלי משמעות היסטורית. הקרקע עליו עמדו נמכר למטרות רווח. אפילו בית הכנסת הראשון של השכונה, קהל חסידים, נמכר ע"י ההקדש ב-2007 ווילה פרטית נבנתה על הריסותיו.
קבוצת בוגרי ישיבת ההסדר ביפו נלחמת כעת להציל מספר בניינים בעלי משמעות רבה לסיפור העם היהודי השב לארצו, וחולמת להפוך אותם ואת השכונה למרכז תיירות רוחנית והיסטורית – תשובה אמיתית לנראטיב הערבי באזור.
ה"קרן למורשת תל אביב יפו" נוסדה לפני שנתיים על ידי בוגר הישיבה אריאל אלמליח – שנרתם במלוא המרץ לאתגר האידיאולוגי – ופועלת מאז להכניס את המקום לתודעה הישראלית.
הקרן מעבירה, בעזרת בנות שרות לאומי, סיורים מרתקים לתלמידי בתי ספר, חניכי ישיבות ואולפנות, קבוצות חיילי צה"ל ותיירים מישראל ומחו"ל בקבוצות וליחידים. המבקרים יוצאים בסירה וחווים את העליה וההשתוקקות לארץ ישראל של העולים, רואים איך חיו האנשים שהקימו שכונה על חולות, וצועדים בהתרגשות ברחובות בהם הלך הרב קוק זצ"ל ולומדים עליו מקרוב.
כפי שאפשר כמעט בכל מקום בארץ ישראל, קופצים אחורה כמה אלפי שנה להזכיר שלחוף הזה העביר חירם את החמרים לבניית בית המקדש וממנו יצא יונה הנביא. חיילים מזדהים עם מלחמות המכבים שהתרחשו שם, ולומדים ששמעון המכבי קרא למקום "ארץ אבותינו" באגרתו הנמצא בספר המכבים.
על מה נאבקים? בית הכנסת ובית מדרש "חברת ש"ס".
בית המדרש ובית הכנסת נוסדו על ידי הרב זאב וולף גרינוולד, בל"ג בעומר תרע"א ,1911. הרב והמגיד מחבר "ילקוט סיפורים", ארגן את חבורת הלומדים בשכונה. חצר בית הכנסת נשק לביתו של חונא קוק, אחיו של הראי"ה קוק.
בית הכנסת פועל גם עכשיו כמקום תפלה ופתוח כל שעות היממה, אבל הזנחה ארוכת שנים הותירה אך מעט מן הפאר של המבנה וחצרו. האתר זקוק לשיקום ארון הקודש ושיחזור עבודות אלומיניום וציורי הקיר מיוחדים שעיטרו את קירותיו.
בשנים האחרונות נגרם נזק נוסף למתחם עת בוצעה פלישה של שכנים למגרש מצדו המערבי. בד בבד מכר ההקדש, בידיו הופקד בית הכנסת, את החצר בצפון מזרח לאנשים פרטיים. הקרן נמצאת בהליכים משפטיים להחזיר את כלל השטח השייך לבית הכנסת ומחפשת נדבן לשיפוץ המבנה ההיסטורי.
מיתחם הרב קוק:
את מיתחם הרב קוק מכר ההקדש ליזמים, במקום לשמר אותו. יש מאמץ למצא מי שיקנה את זה בחזרה. גופים שונים (ביניהם ראש יהודי,המועצה לשימור אתרים היסטוריים, והועדה להצלת בתי כנסת) ניסו ללא הצלחה להשהות את המכירה אך ממשיכים לדרוש הגבלות על אופי הבנייה והחזרת לפחות חלק מהמיתחם לציבור כדי לשמר את רוח הרב קוק שלימד בתוכו.
קשה להאמין שמקום המגלם את מהות קהילת נווה צדק, את לימוד התורה שהיה בה, את המקום בו התפלל הרב קוק כל שנות מגוריו ביפו יכול להפוך לקניון ובית קפה! ראוי להקים בו מרכז מבקרים בונשא ההיסטוריה של תל אביב ולהוסיף רווחים רוחניים, היסטוריים ואף כספיים לשכונה.
בית הכנסת ובית המדרש "אוהל יצחק"- חב"ד
מקום התפילה נוסד בשנת 1903, על פי כתובת הקדשה המצויה בו על שם "הרב לוי יצחק זצ"ל ורעייתו מרים ז"ל, שנידבו 70 נפוליונים לבניין בית הכנסת של חסידי חב"ד". את הקירות עיטרו ציורי קיר מעשי ידי האומן גרשון אינבונד. בית הכנסת ובית המדרש היו מרכזם הרוחני של חסידי חב"ד ביפו, אך הבנין נמצא בבעלות העירייה, לאחר שזכתה בו במאבק משפטי מול אנשי חב"ד.
הוא מיועד כביכול לשימור מחמיר, ומוגדר על ידי אנשי מקצוע כשכיית חמדה של ארכיטקטורה פנימית של בתי כנסת, על עבודות העץ המיוחדות שהיו בו, והציורים המיוחדים. אלא שלמרות בעלות העירייה הוא אינו מוגן כראוי, מצבו הפיזי מחפיר, עזרת הנשים התמוטטה וחלונותיו נאטמו. מדי פעם מצליחים פולשים לחדור לתוכו ולהמשיך בהרס של המעט שנותר במקום.
בית הכנסת אוהל יצחק היה אחד היפים מבין בתי הכנסת של נווה צדק. הקרן מעוניינת להחזיר את יופיו - כמגיע לו, ובכך לפתוח פנינה נוספת לקהל הרחב ולתפילות ישראל.
"בינתיים", אומר אלמליח, "אנו שמחים לראות קבוצות רבות מגיעות לסייר דרכנו. אם נצליח להציל את הבניינים מהפיכתם לחנויות ובתי דירות, נוכל להקים פה פנינה הדומה לזכרון יעקב וראש פינה – עם תוספת רוחנית של ימי הרב קוק".