בבית המשפט העליון התקיים היום דיון בערעורו של ראש הממשלה אריאל שרון נגד העיתונאי עוזי בנזימן.
בשנת 91 כתב בנזימן מאמר בעתון הארץ ובו הוא מתייחס למהלכים של מלחמת שלום הגליל בשנת 82, ולמערכת היחסים בין ראש הממשלה דאז מנחם בגין לבין שר הבטחון דאז אריאל שרון.
במאמר כתב בנזימן את המשפט הזה: \"מנחם בגין ידע היטב שאריאל שרון רימה אותו\". בגין משפט זה תבע שרון תביעת דיבה נגד בנזימן.
שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב משה טלגם קבע כי בנזימן לא הוציא את דיבת שרון רעה, וכי אין בסיס לטענותיו של אריאל שרון ובנזימן היה רשאי לכתוב את מה שכתב.
אריאל שרון אמר אז בבית המשפט בתל אביב: \"בכל דבריי ומגעיי עם מנחם בגין אמרתי תמיד רק את האמת\".
שרון ערער על החלטת המחוזי בתל אביב לבין משפט העליון בירושלים, והבוקר כאמור התקיים הדיון. כבר בתחילת הדיון אמרו השופטים כי עברו שנים רבות מאז מלחמת שלום הגליל, ומשום כך, לדעתם,
מוטב שהצדדים יגיעו להסכם ביניהם.
השופט אליהו מצא הציע לצדדים לרשום נוסחת פשרה. בדיון אמר עורך דינו של שרון דב ויסגלס כי אם בנזימן יצהיר שהדברים שכתב היו מסקנותיו שלו ולא עובדה, הם מוכנים למשוך את הערעור.
עוזי בנזימן אמר כי אינו מוכן לעשות עסקאות עם שרון. אריאל שרון הוא שגרר את הוויכוח לבית המשפט ובית המשפט הוא שצריך להכריע.
במהלך הדיון אמר עו\"ד דב ויסגלס כי שאלת פעולותיו של אריאל שרון במהלך מלחת שלום הגליל עלתה במערכת הבחירות האחרונה, וכי במידה מסוימת הציבור כבר אמר את דברו והעיסוק בעניין נעשה מיותר. יש להכריע בו אחת ולתמיד.
\"כל מה שאנו מבקשים הוא למחוק את אותה הערת השוליים בספרי ההיסטוריה, וזאת כדי שלא ייווצר מצב שבעתיד יסתמכו ספרי ההיסטוריה על פסיקת בית המשפט המחוזי בתל אביב. משמעותה של פסיקה זו היא, לדעת ויסגלס, שאריאל שרון רימה את מנחם בגין במלחמת שלום הגליל\".
על כך השיב השופט מצא: \"יש לאדוני עסק עם עיתון ועם עיתונאי, והשיקולים של ראש הממשלה לא מעניינים אותם\".
לבסוף החליטו השופטים אליהו מצא, אליעזר ריבלין ויעקב טירקל כי בתוך שלושים יום יקבל בית המשפט מסמכים וסיכומים משני הצדדים, ובין השאר שני תצהירים של מר אלכסנדר הייד ושל מרדכי ציפורי שהיה שר בממשלת בגין, ואז יתנו השופטים את החלטתם.
בשנת 91 כתב בנזימן מאמר בעתון הארץ ובו הוא מתייחס למהלכים של מלחמת שלום הגליל בשנת 82, ולמערכת היחסים בין ראש הממשלה דאז מנחם בגין לבין שר הבטחון דאז אריאל שרון.
במאמר כתב בנזימן את המשפט הזה: \"מנחם בגין ידע היטב שאריאל שרון רימה אותו\". בגין משפט זה תבע שרון תביעת דיבה נגד בנזימן.
שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב משה טלגם קבע כי בנזימן לא הוציא את דיבת שרון רעה, וכי אין בסיס לטענותיו של אריאל שרון ובנזימן היה רשאי לכתוב את מה שכתב.
אריאל שרון אמר אז בבית המשפט בתל אביב: \"בכל דבריי ומגעיי עם מנחם בגין אמרתי תמיד רק את האמת\".
שרון ערער על החלטת המחוזי בתל אביב לבין משפט העליון בירושלים, והבוקר כאמור התקיים הדיון. כבר בתחילת הדיון אמרו השופטים כי עברו שנים רבות מאז מלחמת שלום הגליל, ומשום כך, לדעתם,
מוטב שהצדדים יגיעו להסכם ביניהם.
השופט אליהו מצא הציע לצדדים לרשום נוסחת פשרה. בדיון אמר עורך דינו של שרון דב ויסגלס כי אם בנזימן יצהיר שהדברים שכתב היו מסקנותיו שלו ולא עובדה, הם מוכנים למשוך את הערעור.
עוזי בנזימן אמר כי אינו מוכן לעשות עסקאות עם שרון. אריאל שרון הוא שגרר את הוויכוח לבית המשפט ובית המשפט הוא שצריך להכריע.
במהלך הדיון אמר עו\"ד דב ויסגלס כי שאלת פעולותיו של אריאל שרון במהלך מלחת שלום הגליל עלתה במערכת הבחירות האחרונה, וכי במידה מסוימת הציבור כבר אמר את דברו והעיסוק בעניין נעשה מיותר. יש להכריע בו אחת ולתמיד.
\"כל מה שאנו מבקשים הוא למחוק את אותה הערת השוליים בספרי ההיסטוריה, וזאת כדי שלא ייווצר מצב שבעתיד יסתמכו ספרי ההיסטוריה על פסיקת בית המשפט המחוזי בתל אביב. משמעותה של פסיקה זו היא, לדעת ויסגלס, שאריאל שרון רימה את מנחם בגין במלחמת שלום הגליל\".
על כך השיב השופט מצא: \"יש לאדוני עסק עם עיתון ועם עיתונאי, והשיקולים של ראש הממשלה לא מעניינים אותם\".
לבסוף החליטו השופטים אליהו מצא, אליעזר ריבלין ויעקב טירקל כי בתוך שלושים יום יקבל בית המשפט מסמכים וסיכומים משני הצדדים, ובין השאר שני תצהירים של מר אלכסנדר הייד ושל מרדכי ציפורי שהיה שר בממשלת בגין, ואז יתנו השופטים את החלטתם.