אליפות כבר בכיס שלהם, ולא נראה שיש מישהו שיכול לגנוב להם אותה. מהגביע הם עפו בבושת פנים. דבר אחד נשאר להם לכבוש או שלא, לקבוצת מכבי תל אביב בכדורגל - הליגה האירופית.
בכדי להיזכר באמת כקבוצה הגדולה ביותר והטובה ביותר בעשור האחרון, יהיה על מכבי חובה לעשות מה שעשו מכבי חיפה והפועל תל אביב בעשור האחרון - להצליח בזירה האירופית. לנצח בליגת העל הישראלית ולהציג משחקים שהם תאווה לעיניים, לא כל כך קשה פה במדינתנו הקטנה, רוצים אתגר אמיתי? מחר (ה') בליגה האירופית יהיה אתגר כזה. במסגרת הליגה השניה בחשיבותה באירופה ובעולם, צפוי למכבי משחק קשה מאוד במגרשה הביתי - פ.צ באזל חוזרת לבלומפילד.
כזכור, בתחילת העונה נפגשו תל אביב ובאזל למשחק במסגרת מוקדמות ליגת האלופות, כאשר בתום שני המשחקים גברו השוויצרים על הישראלים. זכור במיוחד משחק הגומלין שנערך בארץ, בו מכבי חזרה מפיגור של שלושה שערים לתיקו, תוך כדי תצוגת תכלית של השחקנים בצהוב.
למשחק הקודם בין השתיים קדם סיפורו של חלוצה המצרי המצויין של באזל, מוחמד סלאח, שבתחילה סירב להגיע לישראל למשחק מול תל אביב, זאת עקב דעותיו הפוליטיות. אך משראתה באזל כי הקבוצה ניצחה רק 1:0 את תל אביב בשוויץ, הכריחו את סלאח להגיע למשחק, וסלאח אף כבש והתגרה בקהל הישראלי.
אבל מחר סלאח לא יהיה פה, וגם לא תהיה אותה באזל ולא אותה מכבי. באזל שיחקה בליגת האלופות, והייתה בבית עם צ'לסי של מוריניו. סלאח הפגין משחקים גדולים מול צ'לסי, ובחלון ההעברות האחרון, עבר לשחק בשורותיה של הקבוצה של מוריניו. מעבר לכך שסלאח שהיה כוכבה הגדול של באזל, נמכר לצ'לסי, במשחק מחר ייעדר שחקן נוסף בשורות השוויצרים - מרקו שטרלר, שכבש העונה 11 שערים ובישל 12 כאלה.
גם מכבי כבר לא אותה קבוצה שהייתה בפתיחת העונה. מכבי נראית כמו אחת הקבוצות החזקות שהיו בישראל בעשור האחרון. זו לא רק היכולת הגבוהה, זו הדרך בעיקר. צורת האימון של פאולו סוזה התייצבה וכולם מבינים את מקומם בהיררכיה הקבוצתית. היכולת על כר הדשא היא פועל יוצא של צורת ההנהלה והסדר והאירגון שיש בקבוצה. מכבי חדה, והיא לא תוותר על נקמה.