למה התנגדו ח"כי העבודה לשלילת מענקי מחבלים?

חברי העבודה הצביעו נגד שלילת מענקים וקצבאות ביטוח לאומי ממחבלים ששוחררו. אליהו ניסים יצא לברר מדוע התנגדו, ושב עם תובנות.

אליהו ניסים , כ' באדר תשע"ד

מכבדים את ההכרעה. הרצוג ויחימוביץ'
מכבדים את ההכרעה. הרצוג ויחימוביץ'
פלאש 90

בעקבות התנגדות חברי מפלגת העבודה בהצבעה על הצעת החוק שעניינה שלילת מענקים וקצבאות ביטוח לאומי ממחבלים אשר שוחררו טרם ריצוי עונשם, יצאתי לברר מה עומד מאחורי הצבעתם. לכאורה, שלילת קצבאות ממחבלים רוצחים שפלים הוא מהלך מתבקש והגיוני.

בהסבר להצעת החוק נכתב "מצב בו אסיר ביטחוני משוחרר טרם ריצוי תקופת מאסרו, בין היתר במסגרת עסקאות הנעשות עם ארגוני טרור, ובה בעת מקבל כתוצאה משחרורו המוקדם הטבות וכספים מקופת המדינה הוא מצב אבסורדי אשר אין להשלים עמו. הצעת החוק באה להסדיר מצב זה על ידי שלילת זכאותו של אסיר ביטחוני משוחרר כאמור מלקבל תגמולים במהלך התקופה בה היה אמור להמשיך ולרצות את מאסרו.."

חבר הכנסת עמרם מצנע (התנועה), היחיד מבין חברי הקואליציה שהתנגד להצעת החוק, טען כי התכוון להצביע בעד הצעת החוק ולמעשה מדובר בטעות אנוש שהביאה אותו להצביע נגדה.

יו"ר סיעת העבודה-מימד חה"כ איתן כבל טען כי בהצעת החוק ישנה פגיעה במשפחותיהם של אותם מחבלים, פגיעה שאיננה מוצדקת, ולפיכך חברי מפלגת העבודה התנגדו לה. שאלתי אותו היכן הוא רואה פגיעה כזו שהרי לא מדובר על שלילת קצבאות מבני המשפחה של אותם מחבלים אלא מהם עצמם- רמז חה"כ כבל כי העובדה שההצעה באה מכיוון הקואליציה הביאה את חברי הכנסת של העבודה להתנגד לה.

שאלתי את חה"כ כבל האם כאבן של המשפחות השכולות אשר רואות איך רוצחי יקיריהן משתחררים לחופשי טרם ריצוי העונש, מתקבלים כגיבורים ואף זוכים למענקים כספיים עצומים מאש"ף על מעשי "גבורתם" לא עמד לנגד עיניו בשעה שהצביע נגד הצעת החוק, השיב כבל כי הוא "ער לכאב המשפחות אך זה מה שהוחלט להצביע".

יו"ר המפלגה חה"כ יצחק (בוז'י) הרצוג שלא נכח בהצבעה השיב כי הוא "לא בהכרח מתנגד להצעת החוק". לשאלתי כיצד היה מצביע לו היה נוכח במליאה השיב "אינני יודע, מדובר בסוגיה משפטית מורכבת. לאחר דיון בסיעה בהובלת חה"כ כבל הוחלט לאמץ את העמדה הזו".

מלשכתו של חה"כ משה מזרחי נמסר כי מדובר בהחלטה סיעתית ואף הוסיפו כי "אין סיבה להפלות מחבלים רוצחים לעומת רוצחים פליליים אחרים. לאחר שהסברתי כי אבחנה כזו היא דווקא מתבקשת לאור העובדה שמעולם לא שוחרר רוצח פלילי טרם ריצוי עונשו במסגרת "עסקה" או "מחווה מדינית" נמסר כי "העניין ייבדק".

חברי מפלגת העבודה צריכים היום להתבייש. הזכרתי להם את העובדה שיו"ר העבודה ורוה"מ לשעבר יצחק רבין התנגד בתוקף לשחרור אותה קבוצת מרצחים במסגרת "הסכם אוסלו" ואף ניסה לקדם יוזמה להטלת עונש מוות לחלקם. אמנם עצם השחרור נעשה למרבה הבושה דווקא ע"י ממשלה לאומית, כביכול, אך הצעת החוק הזו שנועדה לעשות מעט צדק לאחר ההחלטה לשחרר את המרצחים הייתה צריכה להיות מוסכמת על כל חברי הבית, אולי למעט 'נציגי אש"ף' אשר כצפוי התנגדו לה.

התירוצים הרדודים שמסרו רחוקים מלהיות סבירים. הגיע הזמן ששיקולים פוליטיים צרים לא יהיו חלק מקבלת החלטות בנושאים כה מהותיים. אני מתקשה להבין איך עלה בדעתם של חברי כנסת המתיימרים להיראות נאורים והגונים כמו סתיו שפיר וחיליק בר כי יש להעניק פרס לטרור ולשלם מכספי הציבור, הכולל בין השאר את המשפחות השכולות, קצבאות ומענקים למחבלים הרוצחים.

לשמחתי ההיגיון הבריא גבר והצעת החוק, פרי יוזמתם של יריב לוין (הליכוד ביתנו), פנינה תמנו-שטה (יש עתיד) ואלעזר שטרן (התנועה), עברה בקריאה טרומית ברוב מוחץ של 54 תומכים לעומת 22 מתנגדים- חברי סיעות העבודה, מרצ, המפלגות הערביות ועמרם מצנע מבולבל אחד.