יש ילדים שלא שמעו על פולארד

בעוד נראה כי הציבור כולו מודע היטב לפרשת יונתן פולארד והציפייה לשחרורו מסתבר כי בני נוער וילדים רבים כלל אינם מודעים לפרשה כולה ולפרטיה. כך עולה משיחה שקיימנו ביומן ערוץ 7 עם תחיה לסרי, תלמידת כיתה ט' באולפנת צביה בעפולה שיזמה מהלך הסברתי עצמאי לה ולבנות כיתתה בבתי ספר יסודיים.

לסרי מספרת כי לאחר שהגיעה למסקנה שלא תוכל לפנות בעצמה למקבלי ההחלטות עצמם הרי שתוכל להגיע אל העולם המבוגר דרך ילדיהם. הרעיון שיזמה והובילה היה מסע הסברתי סביב דמותו, פועלו ומאסרו של יונתן פולארד בקרב תלמידי בתי ספר יסודיים הסמוכים לאולפנה שלה. תקוותה של לסרי הייתה שהילדים יגיעו הביתה עם סיפורה של הפעילות שחוו בבית הספר ובכך יעוררו גם את המבוגרים לפעילות לשחרורו.

ראש האולפנה, הרב שלומי פלס, נרתם ליוזמה שהגתה, סייע לתלמידות ותיאם להם מפגשים בבתי הספר השונים ולאחר שנשלחו פרטי המיזם לכלל בתי הספר באזור הגיע מענה משלושה מהם והפעילות יצאה לדרך.

בנות כיתתה של לסרי הגיעו לכיתות עם חומר הסברה וסיפרו על יונתן פולארד לתלמידי כיתות א' עד ו'. בחלק מהכיתות נכתבו גם מכתבי עידוד ליונתן ורעייתו, בחלק אחר צבעו שלטי חוצות בקריאה לשחרורו, שלטים שנתלו בעפולה ובבית שאן וקבוצות אחרות של תלמידות הקימו בשטח בית הספר את 'לוח פולארד' ובו נתלו כתבות שנכתבו עליו, תמונות ועוד "שגם כיתות שלא היינו בהן יכירו אותו", היא אומרת.

לדבריה של לסרי התגובה בכיתות הייתה טובה מאוד "הסיפור מאוד נגע להם. הסיפור שלו מזעזע. נעשה לו מעשה חמור. חשנו חובה אישית להעביר את הסיפור והתלמידים שאלו שאלות פשוטות שמו 'אז למה לא משחררים אותו', שאלות שלא הייתה לנו תשובה להן".

עם זאת היא מוסיפה ומספרת כי ילדי כיתות היסודי כמעט ואינם מודעים לדמותו של פולארד ולמאבק לשחרורו. לדבריה בכיתות בית הספר החילוני שאליו הגיעו היו שלא שמעו כלל את שמו ואף התקשו להגות את שמו. בכיתות בתי הספר הדתיים ידעו התלמידים כי מדובר בשבוי ומרגל ולא מעבר לכך. "הסיפור הזה לא מגיע לילדים", היא אומרת ומספרת כי במהלך המפגן שהתקיים אתמול מול שגרירות ארה"ב פגשה את אסתר פולארד ובשיחה עימה סיפרה לה פולארד כי כבר לפני שנים הועלתה הצעה לקבוע יום ללימוד פועלו של פולארד אך משרד החינוך דאז מנע זאת מסיבותיו.

עוד היא מוסיפה ומספרת כי גם היא עצמה שהובילה את המהלך לא ידעה את מכלול הפרטים הנוגעים לפרשת פולארד עד שהתוודעה אליהם תוך כדי הכנת הפרויקט כולו בשלושת השבועות האחרונים.

כשנשאלה אם היא מאוכזבת מכך שרק שלושה בתי ספר נענו לקריאתן להשתתף במיזם, אומרת לסרי כי הדבר אמנם מאכזב אך היא מעדיפה להתמקד באותם שנענו להצעה ולטעמה "ילדי בית הספר של מי שנענה הרוויחו משהו נוסף ומשותף לעם כולו".

ומה הלאה? לפי שעה לסרי יודעת רק שתקוותה הגדולה היא שהמיזם יתרחב לבתי ספר נוספים ברחבי הארץ, אם כי עד כה התמקדותה הייתה במיזם המקומי שהובילה.