ועדת הפנים והגנת הסביבה, בראשות ח"כ מירי רגב, המשיכה אתמול, עד שעות הערב, לדון בהצעת החוק לקידום הבנייה בתחומים מועדפים לדיור.
הדיון התאפיין בפערים גדולים בין עמדת הממשלה לעמדות הוועדה. כמו כן משרדי ממשלה שונים הציגו עמדות שונות בנושאים שונים ולא הציגו עמדה אחידה. בדיון גם שלטה אווירה של ניסיון לסתימת פיות של נציגי הממשלה על ידי סגן הממונה על התקציבים באוצר, מר ערן ניצן. ח"כ מירי רגב התעקשה על זכותו של כל עובד ממשלה להציג את עמדתו.
כבר בפתח הדיון הבהירה ח"כ רגב כי הצעת החוק היא אגרסיבית. היא אמרה כי אמנם למדינה מותר להחזיר לרשותה אדמות לשימוש ציבורי חשוב אך היא חייבת להסביר בחוק את האינטרס הציבורי.
רגב הדגישה כי הנוסח הנוכחי של הצעת החוק אינו מגדיר מטרות. עוד אמרה כי הצעת החוק לא תעבור ללא שיכללו בה מטרות חברתיות. ואכן, בהתאם להכוונתה של יו"ר הוועדה, הצוות המשפטי תיקן את הצעת החוק והוסיף מטרות לחוק, בין השאר, "הגדלת מלאי לדיור הציבורי"; יצירת היצע של דירות למכירה במחיר מופחת ועוד.
בניגוד לעמדת הוועדה, טען ערן ניצן, סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר, כי החוק מכוון להגדלת המלאי הדירות ואין כל צורך להגדיר מטרות נוספות.
ככלל, במהלך הדיונים היום התגלעו פערים רבים בין עמדת הוועדה לבין עמדת הממשלה. בסעיף 1 של החוק, ציין הצוות המשפטי של הוועדה כי כל ההסדרים בהצעת החוק צריכים להיות "תוך איזון בין צרכי שימור לצרכי פיתוח ובין שיווק קרקע לשמירה על עתודות קרקע לצרכי ציבור, ובכלל זה השארת עתודות קרקע מספיקות לצרכיה ופיתוחה של המדינה בעתיד, למען הציבור ולמען הדורות הבאים". נוסח זה של הוועדה מבטא הבדלי פרדיגמות ניכר בין תפיסות התכנון של הממשלה לבין תפיסות התכנון של הוועדה המחייבות שיקולי קיימות (סביבה, חברה וכלכלה) בעת התכנון. עו"ד תומר רוזנר, היועץ המשפטי לוועדה, הדגיש כי תפיסה זו הינה חיונית במיוחד לאור רצון הממשלה לבנות בשולי הערים. הוא הדגיש כי נדרשת שמירה על ראות ירוקות ושטחים פתוחים למען הציבור.
ניר אנגרט, מרשות הטבע והגנים, תמך בעמדת הוועדה ואמר כי "לו הייתה הממשלה מגיעה לדיון על החוק עם מתחמים מוגדרים, מצילה את השטחים הפתוחים ונותנת מענה לבעיות חברתיות, היה מצוין".
ח"כ תמר זנדברג בירכה את ח"כ רגב ואמרה כי נוסח הוועדה מבטא היטב את עמדות יו"ר הוועדה. עוד אמרה אם פועלים להגדלת מלאי הדירות יש לפעול שההיצע יהיה מהסוג החברתי.
עו"ד טל צפריר,מהחברה להגנת הטבע, אמר כי החברה יחד עם עמותת "אדם טבע ודין" מגישים היום עתירה לבג"ץ נגד קידום הליכי החקיקה בטענה שלא קוים הליך התייעצות במועצה הארצית כנדרש.
ח"כ דב חנין אמר כי "לותמ"ל מחירים סביבתיים וחברתיים קשים כמו גם פגיעה בדמוקרטיה. יש גם פגיעה במקצועיות המערכת. כשרואים חוק כה פוגעני, צריך לשאול מדוע החברה מוכנה לשלם מחירים כאלו. הצעת המטרות של יו"ר הוועדה היא טובה ונותנת תשובה מסוימת".
פערים נוספים נרשמו בנושאים קרדינליים להגנת הסביבה. בין השאר נוסח הממשלה של הצעת החוק עלול לאפשר בנייה בחופים באזורים לא מיושבים. מכיוון שכך צוות הייעוץ המשפטי של הוועדה דרש כי סמכויות הוועדה לשמירת הסביבה החופית לא יועברו לידי הותמ"ל.
נושא נוסף שעלה היום הוא התנגדות הממשלה לכך שהיועץ הסביבתי של הותמ"ל (הוועדה לתכנון מתחמים מועדפים לדיור) יהיה המשרד להגנת הסביבה. סביב נושא זה לא הייתה אחידות. איריס האן, מתכננת מהמשרד להגנת הסביבה, טענה כי כשהמשרד בוחן תכנית הוא יכול להפעיל את כל אגפי המשרד, מה שלא יכול לעשות יועץ פרטי. לעומתה הסביר אריאל וכסלר, ממנהל התכנון במשרד הפנים, כי אין צורך בייעוץ סביבתי מקיף לשכונת מגורים כי "לשכונת מגורים אין השפעות סביבתיות". למותר לציין כי רבים בדיון הזדעזעו לשמוע משפט כזה מבכיר במנהל התכנון. לשכונות מגורים יש השלכות סביבתיות רבות והן נתונות להשפעות רבות כגון: קרינה, רעש, זיהום אוויר, זיהום קרקע ועוד.
פרופ' ערן פייטלסון יצר עניין בוועדה כשאמר שעל פי עובדות שבידו יש מלאי של כ- 200,000 יח"ד. הוא אמר כי הבעיה העיקרית היא שחרור החסמים בתהליכי התכנון וצריך להיזהר מחקיקת חוקים רבים בתחום התכנון שכן מפולות גדולות במשק נגרמו במדינות שונות בשל בינוי יתר. "הותמ"ל הוא פיל בחנות חרסינה", סיכם פרופ' פייטלסון.
בדיון עלה גם הערת הצוות המשפטי של הוועדה כי יש לכלול יועץ כלכלי-חברתי בפרויקטים הגדולים שהחוק עוסק בהם שכן השכונות החדשות ישפיעו על המרקם החברתי-כלכלי של העיר.
ערן ניצן השיב להערות הרבות ובין השאר ציין כי לא ידוע לו על מלאי של 200,00 יח"ד. כמו כן אמר כי הסרת חסמים אינה מספיקה.
בסיכום הדיון אמרה ח"כ מירי רגב כי הפערים בין הממשלה לוועדה עדיין גדולים מאד אך היא משוכנעת שיהיה ניתן לגשר עליהם. היא ביקשה כי בדיונים הבאים יוצגו נתונים על מלאי הדירות בתכנון הקיים. כמו כן ביקשה כי משרד השיכון יציג את מכלול מתחמי פינוי-בינוי שידועים לו ויתייחס לשאלה אם ניתן תחילה לעשות שימוש במתחמים אלו לצרכי דיור לאומיים. היא ביקשה גם לדעת מהו מלאי יח"ד בתנועה הקיבוצית. בנוסף ביקשה ח"כ רגב לפתור את הוויכוח בשאלת היועץ הסביבתי של הוועדה ובשאלת מעמד משרד הבריאות בוועדה (כרגע משרד הבריאות אינו חבר).
רגב הדגישה כי עמדות הממשלה בעניין חוף הים אינן מקובלות על הוועדה וביקשה גם לקבל מידע נוסף על מבנה החברה הממשלתית שתקדם את ביצוע החוק ומבנה החברה.