"אילו די היה בהנחת מילה, והיה אפשר להסתלק מתוך ההכרה השקטה שמילה זו כולה מילאת בישותך... " כך כתב פרנץ קפקא ביומנים מלפני מאה וארבע שנים. עכשיו המילים תופסות מקום של כבוד. ההתחלה היתה כאשר במחברת צנומה, כחולה, השוכנת בעומק מרתפי הספרייה הלאומית, מתגלות מילים בעברית בכתב ידו של פרנץ קפקא.
אוצר המילים המפתיע מהווה נקודת מוצא לקומפוזיציה בימתית בה מנסים שחקני קבוצת התיאטרון לתת במה פרשנית לעולם המילים העבריות של קפקא.
בפעולת קריאת המחברת, מנסים היוצרים, לתת במה למילה הבודדת, המופקעת מהקשר ומפשר – כדוגמת המחווה; וגם חיפוש אפשרויות של חיבורים ופירוקים, רצפים של מילים שכמעט מתחברות לסיפור ומתרסקות בחזרה לפרגמנטים של חומר גלם מילולי. לעיתים מוצאים במילים משמעות אישית, לעיתים, מתווה למכתב או לסיפור, ולעיתים את הדעת לאי־ההתאמה בין משמעות המילה בעברית לבין התרגום לגרמנית.
במקביל למיצג הקריאה, ישקף האמן גיא שגיא את תמונות המילים בקו־זמן עצמאי. במפגש בין המילה המדוברת לבין דימויה החזותי משחקת האקראיות ומעניקה מימד של אי־ודאות לקריאה כולה.
מילות המחברת, ממשיכות להדהד בכמה טקסטים קצרים של קפקא – כולם נכתבו ב 1917, השנה בה התחיל קפקא בלימודי העברית שלו. גם הם עוסקים בקהילות עתיקות, מוזרות, פלאיות, נכחדות, מוכחדות או מכחידות, נאבקות על נפשן.
הטקסטים: מחברת העברית (ארכיון הספרייה הלאומית) קטעים מתוך ספר לימוד העברית (ממנו למד קפקא): "שפת עמנו" מאת משה ראטה מתוך מחברות האוקטבו: שני פרגמנטים בתרגומו של שמעון זנדבנק מתוך "רופא כפרי": "דף ישן" ו"תנים וערבים" בתרגומה של אילנה המרמן. המופע מתקיים במוזיאון תל אביב לאמנות, שדרות שאול המלך 27.