רבני הציונות הדתית
רבני הציונות הדתיתשלומי שלמוני

1. "אמר ר' יצחק לא חרבה ירושלים אלא בשביל שהושוו קטן וגדול שנאמר (ישעיהו כד, ב) 'והיה כעם ככהן' וכתיב בתריה 'הבוק תבוק הארץ'".

2. המחאה נגד חוק הגיוס היא מחאה יותר מלגיטימית. בעולם מתוקן יותר, שבו היתה המחאה מופנית לעבר הכתובות הנכונות (בג"ץ, אביגדור ליברמן, בנימין ונתניהו ויאיר לפיד - לפי הסדר הזה) הייתי אף אני מצטרף אליה.

גם ביקורת כלפי סיעת הבית היהודי על תפקודה בנושא הזה היא ביקורת לגיטימית, גם אם לא מוצדקת לאור המאמצים הגדולים שעשו אנשי הבית היהודי על מנת לרכך את החוק שאותו לא הם יזמו.

3. בעולם מתוקן היו עשויים לקרות הרבה דברים, אולם מי שנחשף לתשפוכת השנאה החרדית כלפי הציבור הדתי לאומי בימים האחרונים מבין היטב שאנחנו חיים בעולם שרחוק מאוד מלהיות "עולם מתוקן".

דברי הבלע נגד הרב אליעזר מלמד שנכתבו בעיתון "המודיע" בשבוע שעבר, שהצטרפו לדברי הבלע הקשים שנכתבו הבוקר (ראשון) בעיתון "יתד נאמן", מבהירים לנו עד כמה המצב קשה. מי שיפתח אתרים חרדיים יגלה להוותו דברי בלע נגד רבנים נוספים ובתוכם לדוגמה הרב אבינר.

4. תגידו, אין אדם נתפס בשעת צערו? לא כך אמרו רבותינו. "א"ר אילעאי: בשלושה דברים אדם ניכר - בכוסו ובכיסו ובכעסו". השעה הזו היא שעת כעס נורא לציבור החרדי, אולם בשעה זאת ממש ניכרת האמת.

מי שזיכרונו איננו בוגד בו יכול להיזכר בימי טרום ההתנתקות, אז אפשרה סיעת "יהדות התורה" לקואליציה לשרוד ובכך למעשה נתנה "אור ירוק" לגירוש. איש מאנשי הציונות הדתית לא העז באותם ימים לדבר אל גדולי הדור החרדים כפי שהיום מדברים החרדים נגד גדולי הדור ורבני הציבור הדתי לאומי.

5. כאשר באותו עיתון הופך כל אברך חרדי צעיר או פוליטיקאי חרדי בינוני ל"הרב" ואפילו "הרה"ג", ואילו הרב חיים דרוקמן, גדול בתורה שגידל דורות של תלמידי חכמים מכונה "חיים דרוקמן", ראש "מוסד ההסדר", אי אפשר שלא להיזכר בדברי הגמרא שהזכרנו בתחילה". אם על השוואת קטן וגדול חרבה ירושלים, מה נאמר כשהקטן עולה והגדול מושפל?

הכאב גדול במיוחד משום שרק לאחרונה, בעת פטירת כמה מגדולי רבני הציבור החרדי הביע הציבור הדתי לאומי על כל שדרותיו אבל גדול ואמתי על לכתם. לעומת זאת, הזלזול החרדי ברבנים מהציבור הדתי לאומי נמשך לאורך שנים ולא התחיל לא אתמול ולא שלשום.

6. עם כל האהבה הגדולה והרצון האמתי להשתתף בצערו של הציבור החרדי בימים הללו, אי אפשר. דווקא הציבור החרדי שלקח את המושג "אמונת חכמים" לקצה הרחוק שלו, חייב להבין כי גם אצלנו, בני הציבור הדתי-לאומי, כבוד התורה איננו הפקר.