בתנועה הליבראלית החדשה קובעים כי עיקרון גיוס החובה גורר איתו בזבוזי כספים רבים, פגיעה בביטחון ובלכידות החברה בישראל. בראיון ליומן ערוץ 7 פורס בועז ארד, איש התנועה, את משנתו אודות הצורך לשנות גישה ולקדם את הקמתו של צבא מקצועי התנדבותי במקום המבנה הקיים של הגיוס לצה"ל.
לדבריו הגיוס הכפוי לצה"ל אינו אלא אבן נגף חברתית, מקור לפלגנות ולמאבקים פנימיים של פלגים שונים בחברה הישראלית כמו הייתה זו מלחמת כנופיות, כהגדרתו.
לטעמו קידום צבא שבו ניתן לקיים קריירה ארוכה ולהיות מתוגמלים על כך כראוי הוא מהלך הכרחי שיניב תשואה כלכלית, חברתית וביטחונית ויישומה של הצעה מעין זו יהיה קל יותר מהמדיניות הקיימת.
ארד מציין כי כיום המציאות היא שרק 59 אחוזים מקרב המתגייסים משלימים שירות מלא וגם זאת כאשר חלקם משלימים שירות מקוצר. המשמעות היא שבפועל הצבא אינו נצרך למספר רב כל כך של מתגייסים ובהקשר זה הוא מזכיר את 1000 התקנים המיותרים בקריה, תקנים שעליהם דווח בתקשורת. ארד מציין כי אם נכפיל מספר זה במספר מחזורים נגיע להיקפים רבים גם של חיילים וגם של סכומי כסף המושקעים במשרותיהם. ארד מזכיר את ההכשרות לתפקידים הבלתי נצרכים, את הקצינים והמש"קים ואף את בתי הכלא הצבאיים שהוכשרו ומתופעלים עבור כל אותם שאינם מעוניינים לשרת במקומות שכאלה. לדבריו המערכת גדלה והולכת מבלי להביא ביטחון אמיתי.
עוד הוא מזכיר כי ליחידות האיכותיות בצה"ל קיים מספר מתנדבים גדול לאין ערוך מזה שהן יכולות לקלוט והמשמעות היא שלא צפויה פגיעה ביחידות השונות גם לאחר ביטול חובת הגיוס. עוד מוסיף ארד ואומר כי כפי שמתרחש בכל משא ומתן כאשר יש צורך בתקנים נוספים ואין די מועמדים יעלה המחיר שישולם למי שיגיע לתפקיד המדובר. "כשיהיה שכר הוגן יהיה ביקוש לכל תפקיד", משוכנע ארד.
בהמשך דבריו הוא מזכיר כי המציאות שבה בכל שנתיים או שלוש מתחלף מחזור של חיילים המוכשרים למקצוע מסוים או להדרכה מסוימת גם היא מובילה לבזבוז רב. במידה ומדריך חי"ר יוכל להישאר בקריירה שפיתח שנים ארוכות יחסוך הצבא את עלות הכשרת מחליפיו ומחליפי מחליפיו וכך באלפי תפקידים אחרים מקבילים.
ארד משוכנע שלכל תפקיד ותפקיד בצה"ל יידע הצבא לגייס לשורותיו את הכוחות שהוא דרוש להם, אם בתגמול ואם באמצעים אחרים. לדבריו כבר כעת קיימת תנועה של צבאות המערב לקראת חזון הצבא המקצועי התנדבותי, כך בצרפת וגרמניה וכך בפולין ומדינות נוספות.
באשר לצה"ל אומר ארד כי "הרכבת כבר יצאה" כלשונו, שכן כבר כעת הצבא מודע לכך שאינו יכול לקלוט את כל בני גיל הגיוס ובשל כך הוא מקיים שירותים חלופיים שונים כדוגמת השירות הלאומי אזרחי. ברוח זו נכון להוסיף גם את הצעירים שנשלחים על ידי הצבא לשירות מחוץ למסגרת הצבאית, אם בשורות המשטרה ואם במסגרות חלופיות אחרות.
ארד מספר כי גם בכנסת יש מי שמתאמץ לקדם את היוזמה. אמנם בפעם בה ניסו להעלות הצעת חוק ברוח זו היא נפלה ברוב של 60 מול 13 אך עם זאת ניתן לראות בעצם המאמצים הפרלמנטאריים לקדם את המהלך ראשיתו של צעד היסטורי.
כשנשאל מדוע אם כן שר האוצר יאיר לפיד אינו עט על הרעיון ומעדיף לקדם מהלך הפוך של גיוס ציבור חרדי גדול שיתווסף על המכסות המיותרות ממילא בצבא, אומר ארד כי הוא עצמו אינו מבין מדוע מדברים כעת על שוויון בנטל כאשר האידיאל אינו שוויון אלא חופש ובעיקר לנוכח העובדה שמשמעות החוק החדש היא קודם כל שחרור משירות ובחינה מחודשת בשנת 2016. "בפועל מה שקרה פה זה בלוף גדול ואני לא יודע מה המניעים של שר האוצר לדבר על שוויון כי שום דבר ממה שהוא עושה לא מקדם שוויון. אם המהלך האחרון יוביל לכך שתלמידי ישיבות יוכלו לבחור בין אופציה של יציאה לשוק העבודה ללא כפיית גיוס או ללמוד בישיבה, עשינו צעד קדימה לחופש עבור יותר אנשים וזה הדבר היחיד חיובי שייצא מהסיפור הזה".