
מעת לעת המתח בין הציבור החרדי לציבור הכללי מגיע לשיא, בעיקר סביב נושאים של דת ומדינה בכלל ושירות צבאי לעומת לימוד תורה, בפרט. לדעת הרב יונה גודמן, חלק גדול מההורים אינם חושבים שיש להם תפקיד נוכח שפע הפרסומים והמחלוקות המלווים סוגיות אלו, והם ממשיכים למקד את מבטם החינוכי בנושאי יום-יום כמו הקפדת ילדיהם על תפילה, צניעות, פנאי איכותי ועוד.
לדעת הרב יונה "עמדה זו, שאינה יוזמת שיחות על המחלוקות בין חרדים לאחרים; שאינה מדברת עם הילדים על עצרת תפילה המונית או על "חוקי גיוס" – מביאה לפספוס הורי של משהו חשוב". לדבריו, "הרי ילדינו חיים כאן, בעולם הזה. הם חשופים לתקשורת משודרת וכתובה, ושומעים את הקולות. מדוע לא ננצל את האירועים כדי לבנות קומה בעולמם הרוחני? אוי לנו אם נותיר את גיבוש העמדות הערכיות שלהם רק לרמת הפרשנות שהם שומעים בחלק מכלי התקשורת!".
הרב יונה מציע להורים לפעול בכמה רמות, "ראשית, כדאי להעלות את הנושא בשיחה עם הילדים, בין הצעירים ובין הבוגרים. כך נוכל לגלות מה הם יודעים ומה הם חושבים על אירועי האקטואליה ועל הציבורים השונים המעורבים בהם. לעתים קרובות נגלה שאף המידע שיש בידם הוא מוטעה ומבולבל. מכאן, שיתכן והשלב השני של תפקידנו ההורי יהיה לסייע להם להבין מה קורה. לדעת עובדות ולהבין את נושאי המחלוקות ביחס לשירות צבאי ופטור ממנו; לימוד תורה ואמונתנו בדבר משמעותה דווקא במדינת ישראל".
לדעת הרב יונה, רק על גבי תשתית עובדתית זו, ניתן לדון עם ילדינו על העמדות עצמם. לדבריו, "מי שביקש להכריע האם ליטול חלק בעצרת, נדרש להכרעה חד-קוטבית. אך דווקא אנו, בשיחה עם ילדינו כמה ימים אחרי, יכולים להבנות השקפת עולם מורכבת יותר ומדויקת יותר. השקפת עולם תורנית הרואה ערך חיוני בלימוד תורה – למען קידומה של מדינת ישראל, והשקפה שאינה רואה בשירות הצבאי נטל כי עם זכות ומצווה דתית. תפקידנו לא רק לדבר עם ילדינו על קיום מצוות פרטיות שלהם, אלא לסייע להם לפתח השקפת עולם תורנית רחבה ביחס לאתגרי החיים".
הרב יונה טוען כי על גבי הבירור הרוחני, חובה לדבר עם הילדים גם על הסגנון. הוא מודה כי מה שהכי מטריד את מנוחתנו זו השפה הבוטה והפוגענית הנשמעת מכל הצדדים. "חובה עלינו להסביר לילדינו כי מותר ואף רצוי לקיים מחלוקות לשם שמים. מותר ואף רצוי לקיים בירור נוקב בדבר היחס בין לימוד תורה לשירות בצבא. אך באותה עת עלינו להסביר להם את החובה לנהל מחלוקות כאלו בצורה עניינית ומתוך כבוד לבעלי דעות אחרות. זאת הן ביחס לקבוצות אחרות בעם ולא פחות מכך ביחס לרבנים או אנשים אחרים בתוך הציבור שלנו, שחושבים אחרת מאיתנו".
הרב יונה קורא לנו לראות בפסוק "לך כנוס את כל היהודים" לא רק תיאור של מה שאמרה אסתר בזמנה, אלא שיעורי בית אישיים, הקוראים לנו לפעול כדי לקיים את המחלוקות והבירורים החשובים בצורה ראויה. זאת תוך טיפוח שאיפות לקירוב היום בו ניתן יהיה לקיימם בכינוס משותף של אחדות הלבבות. רק כך ליהודים יהיה בע"ה "אורה ושמחה וששון ויקר".