שאלה: אני בת 21 ובאה ממשפחה דתית. התאהבתי בבחור שמבוגר ממני כמעט בעשר שנים והקשר איתו עבר לקשר ללא שמירת נגיעה... די מהר הבנתי שהוא לא מעוניין בי אלא רק במגע. סיימתי את הקשר אחרי חמישה חודשים.

בכל אופן, עכשיו אני רוצה להתחיל לצאת עם בחורים ורציתי לשאול שתי שאלות:

1. איך יודעים שזה זה? כי אני מפחדת שאני פוסלת סתם, כי אין כימיה על ההתחלה (עם הבחור שהתאהבתי בו מיד היתה כימיה) אולי יותר נכון לשאול - איך יודעים על מה נכון לפסול ומתי כדאי לנסות לצאת שוב?

2. אני עכשיו יודעת מה זה מגע. איך אני יכולה לדעת שהבחור שאני יוצאת איתו ידע איך לגעת בי?
 

תשובה:

שלום לך,

את מתארת קשר של חמישה חודשים בהם היית מאוהבת בבחור שיצאת איתו, הכימיה ביניכם היתה מהרגע הראשון, וכל המכלול הזה גרם לך לא לשמור נגיעה. התחושה שלך בסופו של דבר לא היתה פשוטה, לדעת שהבחור רוצה רק במגע זה כואב וגם יכול לגרום לחשש וחוסר אמון בקשר הבא.

עם זאת את רוצה לצעוד קדימה ושואלת האם האינטואיציה שלי טובה ואמיתית שהרי היא לא הוכיחה את עצמה. וכאן אומר לך - שלאורך כל חיינו אנחנו לומדים מהניסיון ומהטעויות שלנו .

ולשאלתך מהי כימיה? מהי אותה הילה מסתורית ערטילאית המושכת אותנו אל בני הזוג שלפנינו... האם אלו הורמונים הפועלים בגופנו או אולי פשוט קשר מוצלח שנוצר  במקום הנכון ובזמן הנכון. סביר להניח שיש אמת בשני האסכולות גם יחד. כאשר בני זוג נפגשים ומרגישים נינוחים להשמיע את דעותיהם, לחשוף דברים אותנטיים בחייהם, לשתוק שתיקות נעימות ולא מביכות, להסתכל אחת אל השני לתוך העיניים ולא להיבהל, כנראה שזו הכימיה.

ומכאן ניתן לצעוד אל תוך הקשר, קשר בו מרגישים שיש על מי לסמוך, שיש הרגשת ביטחון שאפשר להיות הכי אמיתי וכן, ללא צורך לרצות את האחר. ואחרי הכל להרגיש אמפתיה וקבלה מהצד שכנגד.

כאן אעבור לחשש שלך שהבחור לא ידע כיצד לגעת. כאשר בן זוגך ידע לגעת ברגשותייך, ברצונותייך, ידע לגעת בעולמך הפנימי, אין ספק שכל נגיעה פיסית תרגש אותך.

מאחלת לך הצלחה, אסתי

אסתי אלבוים- מטפלת זוגית ומשפחתית במכון שילה