המהומות האירועים באוקריאינה ובקייב הגיעו עד לפתחה של המועצה הישראלית לצרכנות. במועצה, התקבלו פניות רבות של צרכנים המעוניינים לבטל/לשנות את טיסותיהם לקייב.
עמדת המועצה לצרכנות בעקבות אזהרת מסע לקייב והניתוח המשפטי של שאלת זכות הביטול של הצרכן של עסקאות תיירות בקייב.
השאלה המשפטית היא האם במקרה של אזהרת מסע לקייב מדובר במקרה של סיכול המאפשר לצרכן לבטל את העסקה לרכישת שירותי נופש בקייב או לא?
מסתבר שבתי המשפט פוסקים בהתאם לנסיבות הפרטניות והתשובה לשאלה אינה חד משמעית:
בדרך כלל בתי המשפט אינם מקבלים את הטענה כי אזהרת מסע הוא אירוע מסכל המאפשר את ביטול העסקה, אולם ישנם מקרים בהם בתי המשפט פוסקים אחרת, בהתאם לנסיבות הפרטניות.
לא זו אף זו, במקרים רבים חורגים בתי המשפט, ובעיקר בערכאות נמוכות, מהניתוח המשפטי המורכב של שאלת הצפיות ומאמצים את ההלכה הרצויה לפיה תום הלב היא הדרך הנכונה והראויה מבחינת מדיניות שיפוטית לאימוץ. בהתאם, לא מעט מקרים הוכרו ע"י בתי המשפט כמזכים את הצרכן בהשבת תמורתו ובמיוחד במקרים בהם לא נגרם נזק לעוסקים.
לעמדת המועצה, יתכנו מקרים בהם הכף נוטה בבירור יתר לטובת הצרכים ולמשל כאשר סוכן מוכר כרטיסים ליעד לגביו מתקיימת אזהרת מסע והוא אינו טורח לעדכן את הצרן; ולמשל במקרים בהם העסקה ניתנת לביטול ללא כל עלות או בעלות מזערית – אך הצרכן מסורב ללא סיבה מספקת. וכך הוא הדין כאשר בעזרת הסוכן ניתן לבטל שירותים מקומיים ללא עלות אך הסוכן נמנע ממת הסיוע והזרה לצרכן.
במקרה של האירועים בקייב, סביר להניח כי אם יובא המקרה לפתחו של ביהמ"ש, ביהמ"ש יבחן, בין ביתר גם את השאלות: האם רכישת הנופש/כרטיס הטיסה נעשתה לפני או אחרי שהתחילו האירועים (הפגנות אלימות וכו). נדמה כי אם הרכישה נעשתה אחרי תחילת המהומות, בית המשפט לא יקבל את הטענה כי אזהרת המסע הייתה אירוע שלא ניתן היה לצפות אותו מראש.
לעמדת המועצה לצרכנות, גם במקרים בהם אין אפשרות ביטול, על העוסקים לעשות הכול כדי למזער את הנזקים הנגרמים לצרכנים שמבקשים לבטל את נסיעתם לחו"ל.
לעמדת המועצה, ההגינות מחייבת גמישות והבנה של העוסקים ובמקום בו ניתן לבטל את העסקה ללא עלויות ונזק לעוסק מן הראוי שיאפשר בנסיבות אלה לצרכן את הביטול.
ההגינות מחייבת גם כי במקרים בהם הועברו כספים לספקים ונותני שירותים בחו"ל , יסייעו העוסקים בארץ וסוכני הנסיעות לצרכנים לנסות לבטל את העסקאות ולקבל את כספם בחזרה, כיון שהם בד"כ מכירים את הגורמים השונים ואנשי הקשר וביכולתם לסייע.
חשוב להדגיש כי גם אם יקבע ביהמ"ש כי מדובר בנסיבות בהן ניתן יהיה לזכות את הצרכן באפשרות ביטול החוק איננו מחייב את סוכני הנסיעות, חברות התעופה וספקי השירותים, להחזיר אוטומטית את כל הכספים לצרכנים במקרה של ביטול, כתוצאה מאירוע מסכל, ולבית המשפט נתונה הסמכות לקבוע כיצד לחלק את הנזק בין הצדדים לעסקה. על ביהמ"ש להחליט בתחילה האם הסיכון לחיי האדם הוא אכן אירוע מסכל ואם כן, האם יש להשיב כספים, למי ובאיזה סכום, יצויין כי בתי המשפט לא הרבו להכיר באירועים מעין אלה כמסכלים.