1. יו"ר הבית היהודי, נפתלי בנט, רוצה מאוד לסייע לציבור החרדי.
אין בו שמץ של שנאה לציבור החרדי, שנאה שמניעה למשל את שר האוצר יאיר לפיד, והוא מבין טוב מאוד שהסיטואציה הפוליטית אליה נקלעו החרדים פוגעת בהם באופן לא פרופורציונלי.
לבנט יש רק בעיה אחת, הוא מאוד רוצה לעזור לחרדים אבל מאוד לא רוצה שתיווצר לו תדמית של אחד שעובד אצל החרדים.
2. כל מי שעקב באופן קפדני אחרי ההתרחשויות בועדת שקד ומאחורי הקלעים, לא יכול היה שלא לתהות על הפער העצום שבין מה שקרה בפועל בועדה ובין איך שהדברים הוצגו בתקשורת החרדית.
בעוד נציגי הבית היהודי עושים הכל על מנת להבטיח שאיש מבחורי הישיבה שבאמת לומד לא יאלץ לעזוב את ספסלי בית המדרש אפילו לא לשירות צבאי מקוצר, כולל משברונים קואליציוניים ועימותים קשים, הם הוצגו בתקשורת החרדית כמו ממשיכי דרכו של אנטיוכוס.
איש מאנשי התקשורת החרדית אפילו לא ניסה להעביר לקהלו את הפער העצום בין עמדות "יש עתיד" ו"התנועה", עמדות "הבית היהודי" ועמדות "הליכוד" בועדת שקד. כולם צוררי ישראל, את כולם נעבור כפי שעברנו את פרעה.
3. אבל החרדים לא האשמים היחידים, באמת. יש לפחות עוד מישהו אחד שלא ממש היה מעוניין שהחרדים יכתבו כמה הבית היהודי השתדלה לרכך את חוק הגיוס החדש (שנחקק כזכור בכלל ביוזמת בג"ץ).
המישהו הזה הוא שר הכלכלה ויו"ר הבית היהודי, נפתלי בנט, שמאוד רוצה לעזור לחרדים אבל ממש לא מעוניין לראות את פועלו בשטח הזה בכותרות הראשיות של העיתונים.
4. בנט, ובעיקר יועציו הפוליטיים, עושים בימים אלו כל אשר לאל ידם על מנת להביא למצב שבו בבחירות הבאות תהיה מפלגת "הבית היהודי" המפלגה השניה בגודלה בישראל. בנט לא רוצה לעמוד בראש מפלגת נישה בינונית, הוא רוצה לעמוד בראש מפלגה עם השפעה אמיתית על הגה השלטון.
לצורך כך, בנט זקוק לעוד כ-8 מנדטים, שכיום אינם נמצאים במפלגתו. מנדט אחד לערך הוא יוכל לקושש מימינו, לאחר שהעלאת אחוז החסימה תסתום סופית את הגולל על מפלגות כדוגמת "עצמה לישראל" שקיבלה בבחירות האחרונות קולות בשווי של 2 מנדטים. את יתר 7 המנדטים בנט צריך לחפש ב"ישראל ביתנו", בל"יכוד" וב"יש עתיד". בקרב קהל הבוחרים הזה סיוע לחרדים איננו מעניק נקודות, ההיפך הוא הנכון.
5. מעבר לכך, בנט יודע שגם בתוך מפלגתו סיוע לחרדים לא נותן הרבה נקודות. בנט מעריך, במידה רבה מאוד של צדק, שאצל כ-8 מתוך 12 המנדטים שבחרו במפלגתו סיוע לחרדים לא נותן שום נקודה. מחצית מהם בכלל חילוניים ומסורתיים ומחציתם דתיים לאומיים שלא חשים כל שותפות גורל עם הציבור החרדי. אצל חלק מהם, סיוע לחרדים אפילו מרחיק ופוגע בתדמיתו של בנט כמייצג אותנטי של עמדותיהם.
6. המציאות הזו מובילה לכך שבמפלגת הבית היהודי ממעטים ליחצ"ן הישגים עבור הציבור החרדי וגם כשעושים זאת, זה נעשה בשפה רפה. בנט ויועציו גם לא לופתים את בטנם בצער כאשר הוא מתואר בעיתונות החרדית כאנטיוכוס מודרני. אולם, התהום הנפערת בין צרכן התקשורת החרדית ובין הציבור הדתי לאומי היא המחיר שאותו אנחנו כולנו משלמים על המדיניות הזו.