הפגנת חצי המיליון של הציבור החרדי בתחילת השבוע עוררה דיונים ערים בתוך הציונות הדתית. על הפרק עמדה שאלת ההזדהות עם ערך לימוד התורה והמחאה על תחושת הרדיפה של המגזר החרדי, ומאידך – סגנון ההתבטאות הבוטה של עיתונאים חרדים נגד רבני המגזר הדתי-לאומי ומנהיגיו, כמו גם התמיכה המגזרית בשירות צבאי.
צֹהר: "איפה הכרת הטוב?"
לקראת העצרת פרסמו רבנים רבים מישיבות ההסדר ומהישיבות הגבוהות קול קורא להגיע למפגן התפילה של המגזר החרדי. על המכתב חתמו ראשי ישיבות, ביניהם ראש ישיבת הר המור הרב מרדכי שטרנברג, רבה של צפת הרב שמואל אליהו, הרב אליקים לבנון, הרב יהושע שפירא, הרב דוד דודקביץ' מיצהר והרב דוד פנדל משדרות. מנגד היו רבנים שקראו שלא להשתתף במחאת החרדים. הבולט מכולם היה הרב חיים דרוקמן, שבריאיון לערוץ 2 הודיע כי הוא מתנגד להפגנה ולאמירות החריפות נגד מדינת ישראל שעומדות מאחוריה. "אין מקום להשתתף בדבר כזה", קבע הרב דרוקמן. "אלה שקראו להפגנה ומשתמשים במשפטים מזעזעים, איפה אנחנו חיים? אנחנו חיים באיזה משטר אפל שנלחם נגד? מלחמת דת? ברוך השם שאנחנו חיים במדינת ישראל, גם אם יש לי ביקורת על המדינה".
גם רבני צֹהר יצאו בהכרזה שלא להשתתף בעצרת. "השוואת החלטות נכונות או לא נכונות של ממשלת ישראל לגזירות המן או אנטיוכוס, מהוות פגיעה חמורה בקודשי ישראל, חילול דברי התורה ועיוות היסטורי נוראי. אזרחי ישראל משלמי המיסים, ממשלות ישראל ובחורי ישראל, נרם יאיר, השומרים על גבולות מדינתנו, כל אלו הם בבחינת תומכי התורה הגדולים ביותר שקמו לעמנו בגופם ובממונם, והם המאפשרים לבחורי הישיבה ללמוד תורה בשלווה ובנחת. ועתה שיש צורך ממשי, עקב ריבוי חלקם באוכלוסייה ברוך ה', להשתתף במצוות הצבא, האם זוהי התנכלות לעולם התורה? האם לאחר עשרות שנות בניית עולם התורה, זאת הכרת הטוב? הלא בושה וחרפה היא. במקום הכרת הטוב, דברי חירופים על ממשלת ישראל כ'עוקרי תורה'".
בבוקר יום ההפגנה, פורסם בעיתון 'יתד נאמן' מאמר מכפיש כלפי הרב חיים דרוקמן, בעקבות דבריו בערוץ 2. כותב המאמר, יחיאל סבר, השמיט את תואר "הרב" משמו של הרב דרוקמן וחתם את המאמר בציטוט: "היזהרו מן הצבועים". המאמר עורר סערה רבה במגזר הדתי-לאומי, ורבנים שהודיעו שיתייצבו בעצרת ביטלו את הגעתם. חברי כנסת מהציונות הדתית כמו ח"כ יוני שטבון ואחרים דרשו מהעיתון ומהנהגת הציבור החרדי התנצלות על "ביזויו של תלמיד חכם".
בין הרבנים שביטלו את השתתפותם כמחאה על הפגיעה ברב דרוקמן היו ראש ישיבת רמת גן הרב יהושע שפירא, רב היישוב יצהר הרב דוד דודקביץ', ראש ישיבת כרם ביבנה הרב אלגזי ורבנים נוספים.
"אנחנו חייבים לבטא שאנחנו אחים לכל הכיוונים", הסביר הרב שפירא במכתב לתלמידיו, "אנחנו לא פחות אחים גם לאנשים שהם לומדי תורה. העובדה שמפלגת הבית היהודי, גם אם מתוך אילוצים, חברה בממשלה שמקצצת תקציבים ללומדי תורה ומקדמת הצעות חוק שהן נגד התורה, מחייבת אותנו להשתתף בעצרת ולהבהיר שאנחנו מחוברים לכל חלקי הציבור, ובוודאי למי שעמל בתורה יומם ולילה. יחד עם זאת, היום כשיצאה בביטאון רשמי, מושגח, פגיעה במורנו ורבנו הרב דרוקמן, אנחנו לא יכולים להשתתף במקום כזה, להיות שותפים לביזוי כבוד התורה".
במקום ההגעה לעצרת, החליטו בישיבת רמת גן לקיים תפילה בשעה שהתקיימה ההפגנה, על "ביזוי כבוד התורה, גם על ביזוי הרב דרוקמן וגם על ביזוי כבוד התורה בחוק הגיוס".
הרב אליקים לבנון תלה את ביטול השתתפותו בטענה שהמסר שהודגש בהפגנה היה מלחמה נגד הצבא והמדינה ופחות מלחמה למען התורה. "הצטרפתי לקריאה להשתתף בהפגנה כי חשבתי שמדובר בתלמידי חכמים, נאמנים וישרים, שכל מגמתם להרבות תורה, והם אכן דורשים את הגדלת התורה, וכל הפוליטיקה ושאר ירקות אינם מעניינים אותם", כתב הרב לבנון במכתב לתלמידיו, "ראיתי שהמטרה השולטת ברחוב, בכרזות וכד' היא התנגדות לשירות הצבאי, לא לימוד ועסק תורה אלא 'ייהרג ואל יעבור'. קריאות וסיסמאות שמשמעותן בשום אופן לא לשרת בצה"ל".
"מאחר וזו הייתה המגמה", המשיך הרב לבנון, "ולמרות שחיפשתי את קולה של תורת אמת, לא מצאתיה. לכן החלטתי להימנע מלהשתתף בעצרת מחאה זו".
למרות הקולות שהתנגדו להשתתפות בעצרת, רבים מרבני הציונות הדתית השתתפו בה יחד עם תלמידיהם: ראש ישיבת מרכז הרב הרב יעקב שפירא, נשיא ישיבת הר המור הרב צבי טאו וראשי הישיבה הרבנים מרדכי ועמיאל שטרנברג, הרב שמואל אליהו, ראש ישיבת עטרת כהנים הרב שלמה אבינר, וגם הרב יעקב מדן, ראש ישיבת הר עציון.
"הוויכוח על הגיוס נגמר"
המתח סביב העצרת התבטא גם בפולמוס שנוצר בין רבה של העיר צפת, הרב שמואל אליהו, לחבר הנהלת ארגון רבני צֹהר הרב רפי פוירשטיין.
הרב פוירשטיין טען כי בהליכתו של הרב אליהו להפגנה הוא מוציא את עצמו מתוך הציונות הדתית. "בעיניי ההשתתפות של דמויות כמו הרב שמואל אליהו, שאני מאוד מכבד אותו, היא בעצם צעד החוצה מהציונות הדתית, היא בגידה בערכים של הציונות הדתית לדורותיהם", אמר הרב פוירשטיין ברדיו 'גלי ישראל'. "העיקרון המקודש של גיוס, של שותפות עם המדינה, של שותפות עם הציבור החילוני בהגנה על המדינה, זו מצווה מדאורייתא. יש רמב"ם שאני מניח שהרב שמואל אליהו מכיר לא פחות טוב ממני, שמגדיר את המלחמה שאנחנו נמצאים בה כעת כ'עזרת ישראל מיד צר'. הרמב"ם פוסק שמוציאים אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה, אז קל וחומר שגם תלמיד מהישיבה".
בריאיון לתחנת הרדיו החרדית 'קול ברמה' אמר הרב אליהו בתגובה כי הוא מצפה להתנצלותו של הרב פוירשטיין. "אנשים רצו להיות שותפים בצעקה על כבוד התורה. אז הרב פוירשטיין אמר מה שאמר, שיהיה בריא. לא מדובר פה בפינות של הציונות הדתית, הר המור ומרכז זה חוט השדרה. ישיבת הכותל וכרם ביבנה, הרב קוסטינר והרב פנדל, זה חוט השדרה. אלה רבנים שבאו או שרצו להגיע. אני מקווה שהוא יתנצל, וצריך גדלות רוח בשביל להתנצל, אני מקווה שיש לו את זה", אמר הרב אליהו.
לעניין הפגיעה בכבודו של הרב דרוקמן אמר הרב אליהו כי "הרב דרוקמן הוא תלמיד חכם עצום שהעמיד דורות של תלמידי חכמים שחלקם ראשי ישיבות. חמור שפגעו בו, אך לא עיתונאי אחד יקבע את יחסנו לתורה".
בציבור החרדי מסכמים בסיפוק את עצרת התפילה ההמונית. אנשים שהשתתפו בעצרת סיפרו ל'בשבע' כי השבוע הם היו גאים יותר מתמיד להימנות על המגזר החרדי. העצרת ההמונית סימנה גם בתוך המחנה החרדי את הכיוון שאליו צריך לשאוף. כפי שאמר הרב דוד זיכרמן, תלמידו של הרב שמואל אויערבך ל'בשבע': "הוויכוח בתוך המחנה החרדי על נושא הגיוס נגמר. לא יהיה גיוס. הציבור החרדי אמר את מילתו האחרונה בעניין. התורה מעל הכול".
לגבי היעדרו של המחנה הציוני-דתי מהעצרת, קיימת שם תחושת אכזבה ותסכול. אירועי השבוע האחרון, טוענים רבים במגזר החרדי, רק יעמיקו את הקיטוב בין המגזרים.
בני רבינוביץ, כתב 'יתד נאמן' ודובר מפלגת דגל התורה בהפגנה, אומר ל'בשבע' שהיעדרו של המחנה הציוני-דתי בעצרת היה הזדמנות היסטורית שהוחמצה. "החרדים מעריכים את אומץ הלב של אותם רבנים וראשי ישיבות בודדים מתוך הציבור הדתי-לאומי שהגיעו והתמודדו עם מסע לחצים איומים. אני חושב שרבים בציבור הדתי-לאומי מתחילים להבין שנפתלי בנט מוביל אותם לנתק מוחלט מהציבור החרדי".
לגבי הפגיעה ברב דרוקמן טוען רבינוביץ כי גורמים פוליטיים נתלים בעיתון 'יתד נאמן' על מנת להגדיל את הקרע בין החרדים ובין הציונות הדתית. עם זאת הוסיף כי לעיתון החרדי יש חשבון פתוח עם הרב דרוקמן. "כתבתי ועסקתי במשך 30 שנה בכל נושא הגיורים במדינת ישראל. לא נטאטא את הדברים מתחת לשטיח: יתד נאמן כתב בחריפות בשליחותו של מרן הרב שך דרך הרב אלישיב וגדולי ישראל שחיים היום נגד הגיורים הפיקטיביים של הרב דרוקמן, זה לא סוד. בואו גם לא נשכח מאיפה המאמר הזה התחיל. זה התחיל בהצהרה של הרב דרוקמן, ועל זה הייתה הביקורת. בא רב וראש ישיבה, ובמקום להביע תמיכה או לפחות לא להתראיין נגד, בוחר לצאת בריש גלי בערוץ 2? לצערנו זה הקו של נפתלי בנט".
הרב דוד זיכרמן, מאנשי הפלג הליטאי של הרב אויערבך שהחלו את המחאות נגד חוק הגיוס, דווקא סבור שהיה צריך לבקש סליחה מהרב דרוקמן. "לא מקובל בשום פנים פגיעה ברבנים. זה לא היה צריך לקרות. מצד שני, אנחנו לא חדשים פה. יש הרבה רבנים שנפגעים מעיתונים. כל זה היה טעות אחת גדולה, מעשה שטן. היה מקום לבקש סליחה. עם זאת, לעניות דעתי הציונות הדתית הייתה צריכה להתעלות על הפגיעה בכבודו של הרב דרוקמן. כלומר, אם נמשיל משל: כל עוד האבא חי, הילדים יכולים לריב ביניהם, אבל כשהאבא שוכב בטיפול נמרץ - הילדים צריכים להפסיק לריב ולהתאחד. כשיש אש צריך לעשות הפסקת אש".
יעקב בצלאל, דובר ש"ס במחאה, אומר כי בדרך כלל הציבור החרדי "מפספס" את הציבור הדתי-לאומי, אבל הפעם הציונות הדתית איבדה את החרדים. "המשותף לנו ולכיפות הסרוגות הוא גדול הרבה יותר מכל ציבור אחר ונהיה כאן קרע אמיתי", אומר בצלאל ל'בשבע'. "לציבור הדתי-לאומי הייתה הזדמנות לאחות את הקרע, אך לצערנו הם בחרו להיעלב מעיתון. מפלגת יש עתיד מעליבה את הבית היהודי הרבה יותר, ובכל זאת שיתוף הפעולה איתם חשוב לציונות הדתית. אני אומר את זה בכאב, כי בסופו של יום שיתוף הפעולה עם החרדים בשעת מבחן יהיה חשוב לכם הרבה יותר מאשר עם יאיר לפיד וציפי לבני".