דיון פתוח לציבור בחסות Macdonald-Laurier Institute והעיתון "גלוב אנד מייל" התנהל לא מכבר באוטווה בשאלה המטרידה קנדים רבים, והנוגעת להגירה לקנדה המשנה את פניה של המדינה בעשורים האחרונים. על כך מדווח אתר שלום טורונטו.
בפני שני המתדיינים, דאג סונדרס, עיתונאי לענייני חוץ ב"גלוב אנד מייל" וסלים מנסור, פרופסור מאוניברסיטת ווסטרן אונטריו (מוסלמי באמונתו הדתית), הוצגו השאלות הבאות: האם המהגרים ממדינות מוסלמיות מביאים אלימות וערכים שאינם עולים בקנה אחד עם הערכים המערביים? האם המהגרים המוסלמים מאמצים את דפוסי האינטגרציה של המיעוטים האתניים האחרים? האם ההגירה המוסלמית מהווה איום לקנדה או למערב?
סונדרס התייחס בראשית דבריו להגדרת "האיום" העולה מן השאלות וציין, שהכוונה לטענה שערכי המהגרים אינם תואמים את הערכים הקנדיים ולסכנה לפעילות אלימה וטרור. אין כל הוכחה מבוססת להנחה שההגירה המוסלמית גורמת לקיצוניות, אמר סונדרס, אשר הסתמך על מחקר של המודיעין הבריטי, שבחן את הרקע של מאות קיצונים וטרוריסטים ומצא, כי המניע לפעילותם היה טראומה אישית, פשע, עבר פלילי ושהות בכלא, ובעיקר עמדות פוליטיות. לדבריו, המחקר הבריטי לימד, כי דווקא הזהות הדתית האיתנה הגנה מפני רדיקליזציה אלימה.
עוד טען סונדרס, כי ההגירה של מוסלמים למערב ולקנדה אינה מביאה איתה רעיונות קיצוניים. הוא הסביר, כי "הטרור הג'יהאדיסטי הוא תנועה פוליטית אלימה המבוססת על תביעות טריטוריאליות ובדלנות דתית. התפיסה בדבר התנגשות של ציבילזציות נשענת על קיצוניות פוליטית ולא על אמונה דתית. האסלאם אינו דוחף אנשים לקיצוניות, אלא קיצוניות פוליטית דוחפת את החברים בה לאסלאם. הפסקת הההגירה המוסלמית לא תחסל את הקיצוניות האסלאמית במערב או תקטין אותה באופן משמעותי".
בהתייחסו לחשש שהמוסלמים מביאים איתם ערכים המנוגדים לזכויות נשים והומוסקסואלים, שלטון החוק ומדינה חילונית ובעתיד הם יהיו לרוב במדינות המערב, אמר סונדרס כי ההערכות הדמוגרפיות מלמדות, כי קצב הילודה של המוסלמים המהגרים יורד בדור השני והשלישי של המהגרים, וכי לא צפוי גידול באוכלוסייה המוסלמית שישנה את פניהם של מדינות אלה.
הוא שלל לחלוטין את הטענה שהמוסלמים חותרים להפוך את המערב לפחות ליברלי וסובלני ולכפות חוקים דתיים בגלל שהם מתנגדים לערכים המערביים או נחושים לשנות אותם. "תרחיש זה מושתת על שקר ביסודו. מדוע משפחה כלשהי תישא בנטל של הוצאות ההגירה למדינה במערב שהיא שונאת את ערכיה? אנשים בדרך כלל מהגרים למקומות שמוצאים חן בעיניהם", אמר סודנרס שסיכם ש"אין כל איום למערב" מההגירה המוסלמית.
פרופסור סלים מנסור טען לעומתו, כי בבחינת השאלות העומדות לדיון יש להתבסס על עובדות ולא על משאלות לב. הוא סיפר, כי ניתוח שערך על נסיבות פיגועי ה-11 בספטמבר הוביל אותו למסקנה שההגירה המוסלמית היא סכנה חד משמעית למערב, שכן הערכים של המהגרים מנוגדים באופן מוחלט לחברה הדמוקרטית והליברלית, לזכויות האזרח, לחרויות ולשלטון החוק.
שלושה גורמי סיכון מנה מנסור: העליה במספר המהגרים המוסלמים, התרבות המוסלמית וגישת רב תרבותיות שאימצו קנדה ומדינות נוספות במערב.
השינוי הדמוגרפי ניכר היטב בקנדה ובאירופה. עד 1967 האוכלוסייה בקנדה הייתה בעיקרה אירופאית, וכיום מחצית מתושבי טורונטו נולדו מחוץ לקנדה, וכך גם במונטריאול ובוונקובר. העליה במספר המהגרים המוסלמים באירופה גורר לחצים גדלים והולכים להתחשב באוכלוסייה המוסלמית ובתרבות המוסלמית.
מנסור הדגיש, כי האסלאם הוא תרבות ודת קפואה, והזרם המרכזי של בפוליטיקה האסלאמית הנוכחית, המכונה איסלאמיזם, מאמץ קנאות דתית, אלימות, וולגריות ושנאת נשים. לדבריו, רוח הדברים הנשמעים במסגדים בקנדה עומד בסתירה לערכים של דמוקרטיה מערבית, ואנשי הדת אינם מתאמצים להסתיר את חתירם לשנות את פניה של המדינה.
הנחת היסוד של גישת הרב תרבותיות, לפיה כל התרבויות שוות ולכן כולן זכאיות ליחס שווה, יהא שקר ביסודה, אמר מנסור וטען, כי בגלל שקנדה בחרה לשתות את כוס התרעלה של גישת הרב תרבותיות היא הסירה מעליה את היכולת לנהוג ביחס שונה כלפי מהגרים המביאים איתם ערכים שהם בבחינת רעל לדמוקרטיה הליברלית, ובכך מדיניות זו גורמת להחלשת הלכידות של הדמוקרטיה הליברלית.
לדברי מנסור, המהגרים המוסלמים חותרים להפוך את קנדה למדינה המיישמת את ה'שריעה' (ההלכה האסלאמית), וככל שהקהילה המוסלמית תלך ותגדל כך יגבר הלחץ על החברה לקבל החלטה בין חברה רב תרבתיות המקבלת את ה'שריעה' לבין דמוקרטיה ליברלית, שכן שתיהן אינן יכולות לדור יחדיו. בסיפא של דבריו הזהיר מפני ההגירה המוסלמית בציינו שהיא מהווה סכנה לקנדה וכי יש לטפל מיידית באיום זה.