שופט בית המשפט העליון אדמונד לוי ז"ל , יובא היום למנוחות בבית העלמין ברמלה ובימין מרכינים ראש. עו"ד איתמר בן גביר שהופיע לא אחת בפני השופט לוי אומר כי לוי היה זן נדיר בבית המשפט העליון וחבל שאין היום בעליון שופט בדמותו.
עו"ד בן גביר, מספר על העתירה בענין צעדת הימין באום אל פחם שנקבעה לדיון בהרכב בראשות השופט לוי: "אני זוכר שהדיון התקיים כמה ימים לאחר שבאצטדיון הכדורגל של אום אל פחם, נערך כינוס גדול של התנועה האיסלמית. השופט לוי, נדהם מהמדיניות של המשטרה שביקשה לאסור עלינו להלך ברחובה של עיר ולשלול מאיתנו את זכות הצעדה והוא פשוט החל לגעור בנציגת הפרקליטות ההמומה, ולשאול אותה האם באום אל פחם יש רק זכות להניף דגלי אשף וחמאס ואסור שינפו בעיר הזאת גם דגלי ישראל".
עורך הדין ממשיך ואומר כי : "עד ההחלטה בעניין אום אל פחם היינו רגילים שבית המשפט העליון מגן בעיקר על זכויות הצעדה של אנשי השמאל הקיצוני וכל מיני מצעדי גאווה, אך למעשה בצעדה באום אל פחם השופט לוי העביר מסר שחופש הביטוי הוא חופש הביטוי והוא מגיע גם לפעילי ימין",
העו"ד סוקר את הפסיקה העניפה של השופט לוי ומודה כי לא כל החלטה של השופט לוי הייתה לרוחו:" התאכזבתי כאשר הוא יצא נגד חקיקה של שר המשפטים פרידמן שביקש לאזן את כוחו של בית המשפט העליון או הצטרף לעליהום נגד שופט מחוזי שהשמאל ביקש לערוך לאותו שופט סיכול ממוקד" ואולם, לדבריו :"דעת המיעוט בעניין גירוש גוש קטיף , כאשר השופט לוי, היה השופט היחיד שכתב כבר בפסק הדין ההוא כי הדיון נסוב סביב זכותם של יהודים להאחז בחבלי הארץ, היה מלאכת מחשבת לא רק בניתוח של המציאות אלא גם בבדיקות חוקיות מעשי הרשות המבצעת"
בן גביר טוען כי ההגנה על כבוד האדם וחירתו זועקת מתוך פסק דינו של לוי ומצטט את הדברים שכתב השופט לוי ולפיהם:"בבואנו להכריע בעתירות שבפנינו מצווה כל אחד מאיתנו לראות את עצמו כאילו על צווארו שלו הונפה חרב הפינוי, כאילו הוא עצמו נדרש לנטוש בית שבנה בעמל, ביזע וממון רב, כאילו הוא בעצמו נדרש לעזוב עסק משגשג כאילו הוא בעצמו נדרש לנטוש מקום בו קבורים יקיריו וגרוע מזה, מייסרת המחשבה שרבים מאלה שנטמנו באדמתם של אותם יישובים, הם נשים גברים וטף שנפלו מכדוריהם של מרצחים ובניהם כאלה אשר עלולים לקבוע מגוריהם בבתים שייפנו משפחות קורבנותיהם" :מעבר לעובדה שפסק הדין הזה היה פסק הדין היחיד שנכון מבחינה משפטית, כאשר לוי היה השופט היחיד שנתן משקל ממשי לשאלה האם החוק הולם את ערכי המדינה, משרת תכלית ראויה, והפגיעה בו מידתית, הרי שהשופט לוי ייצג בפרשה זו דמותו של שופט שלא רק שאינו מנותק מרחשי העם, אלא הוא שופט מתוך העם, ונושא בסבלות בני ישראל טוען הסנגור.
בן גביר מציין גם את פסק דינו של השופט לוי, בעניין משה פייגלין, בו שוב היה בדעת מיעוט הפעם בקביעתו כי אין במעשיו של פייגלין בחסימת כבישים משום קלון והוא ראוי לבוא בקהל ישרים וגם בעניין דו"ח לוי ששסתר את הטענות שהשמאל מפמפם בעניין המשפט הבנלאומי לדברי עו"ד בן גביר:"אני מקווה שמערכת המשפט בישראל תדע לאמץ יותר ויותר שופטים שאינם מתרגשים מלחצים, אינם כפופים למרותו של איש זולת מרות החוק, והם לא יושבים במגדל שן, אלא קשובים לקולות הבוקעים מהעם"