השופט אדמונד לוי מעניק את הדו"ח לרה''מ נתניהו
השופט אדמונד לוי מעניק את הדו"ח לרה''מ נתניהו צילום: פלאש 90

שרת המשפטים, ציפי לבני, השתתפה היום (רביעי) בלוויתו של השופט אדמונד לוי שהלך אמש לעולמו.

במהלך ההלוויה אמרה לבני כי השופט אדמונד לוי "לא גדל באותה חממה ממנה נבחרו אז שופטים. לאחר שנבחר, ואולי דווקא בגלל זה, הוכיח השופט לוי שהוא קורץ מהחומר שצריך כל שופט: חדות מחשבה משפטית ויכולת לבור את התבן מן הבר, עמוד שדרה חזק שלא מתכופף מכל רוח ומצב רוח ואומץ לב לומר את עמדותיו, גם אם לא מקובלות".

"המצפן הפנימי הוא זה שהנחה אותו. על הקשר בין החלטתו בעניין ההתנתקות לבין החלטתו בעניין חוק האזרחות (אחמ"שים). לכאורה מדובר בהשקפות עולם שונות אבל, דוקא החלטות אלה מעידות יותר מכל שהדבר המרכזי שהנחה אותו היה הרגישות לאדם ולזכויות אדם, גם כאן ראה לנגד עיניו את האדם שיושפע מההחלטה. האמת הזאת היא שאפשרה לו להתמודד גם עם ביקורת. הוא היה מחויב ל׳אבן הראשה׳, כדבריו, של הנרטיב המכונן של ישראל, כתב היותה מדינה יהודית ודמוקרטית".

לבני אמרה כי לוי יצק להם תוכן עמוק ולא טכני בצירוף ׳מדינה יהודית ודמוקרטית׳ שבו מצוי מפתח להגדרתה העצמית של ישראל, "על האיזון הזה בין ערכיה של ישראל שמר דווקא משום כך התקומם על עיוות האמת הזאת. ולאלה החוטאים בעיוותה של האמת המאוזנת בין ערכיה של ישראל כיהודית ודמוקרטית, אמר: ׳אתם מתבססים על העצמה של פחד, נחלתם של רבים, שכל עמידה על זכויות אדם של המיעוט הערבי, כרוכה מיניה וביה בסכנה קיומית לישראל".

"השופט לוי מעולם לא התנתק ולא התנער ממקורותיו ומחוויות חייו, גם כאשר נבחר למועדון המצומצם, ויש יאמרו אליטיסטי, ונכנס אל בית המשפט העליון. חוויות חייו אלה המשיכו ללוות אותו בפסיקה. כך, פתח את דעת המיעוט בפסק הדין בענין קיצוץ בקצבאות מתוך שירו של רוני סומק 'קו העוני'. השופט לוי הוא אותו הילד שגדל בבית שקראו לו צריף, ושראה אופק מעל ועוני מתחת. הוא זה שהספיק ב-72 שנותיו להמריא, לשבור תקרת זכוכית, מבלי שהפסיק לראות את כל מה שמתחת. לא קל לנסוק מעלה, קשה יותר להיות למעלה ולמטה בו זמנית. קשה להיות שופט בעיקר שופט פלילי, בהיותך אדם רגיש קורא שירה, ורגיש לזכויות אדם".

"חשבתי מה חשב בעת שגזר מאסר על אדם. את התשובה קיבלתי היום מסימה שהתראיינה וסיפרה שבעת שישב בדין על יגאל עמיר רוצחו של ראש הממשלה שאל 'איפה טעינו'. את השאלה הזאת שאל מי שהיה בידו הכח להעניש, וכך עשה, אבל עדיין הבין שאין בכך די, ליבו כאב על מערכת החינוך כולה... העונש היה בעיניו רק חלק מתיקון חברתי גדול שצריך להיעשות. אני מאמינה שהשופט לוי, ששם לעיתים אזיקים על ידיו של פושע, עשה זאת מתוך אהבה גדולה לאדם ולחברה בישראל".