
מחקר של ד"ר, חיה פאסיק וורד שלמן, באוניברסיטת אריאל, המנתחות את מודל הטיפול שפותח ע"י מחלקת הרווחה במועצת שומרון בעקבות האירוע באיתמר, גילה כי הקהילה באיתמר גילתה חוסן גבוה שקידם את הטיפול.
בין הסימנים לחוסן קהילתי גבוה שהתגלה בישוב ואותם ציינה ראש היחידה לטיפול בטראומה במועצת שומרון חפצי קיגל: לקיחת אחריות והובלת התהליך ע"י מנהיגות הישוב.
למשל, ארגון אירועים חברתיים משמעותיים לאחר האירוע, זאת על אף שאחת התגובות האופייניות לאירועים קשים היא הימנעות ממפגשים חברתיים, וכן מספר גבוה של ילדים שהגיעו לטיפול בעקבות האירוע, דבר המלמד על הנהגת מבוגרים אחראית הקשובה לילדים ואינה מטאטאה דברים מתחת לשטיח כפי שקורה בקהילות רבות.
המדד העיקרי הוא שלא הייתה נטישה מהישוב, להפך זוהו זוגות צעירים שגרו במקום בשכירות לא רק שלא נטשו את המקום אלא שהם קנו בתים בישוב לאחר האירוע.
המודל שפותח ביוזמת, חיה שכנר ראש אגף הרווחה במועצת שומרון וצוותה, שם במרכז את הנורמטיביות, את האפשרות לקבל עזרה, על פי המודל שפותח הגיעו הצוותים למקום מיד לאחר האירוע ועברו מבית לבית וקיימו שיחות עם המשפחות.
לדברי הרווחה זהו הישוב היחיד בארץ שלאחר שחווה טראומה כה קשה, לא רק שלא הייתה בו עזיבת משפחות אלא שהישוב גדל לאחר האירוע. כעת לומדים את המודל שפותח במועצת שומרון באקדמיה.
סגן ראש מועצת שומרון, יוסי דגן, התייחס גם הוא לדברים בפאנל בו השתתף באירוע האזכרה וציין כי על פי הנתונים שבידיהם מספר הפונים בשל חרדה מהישוב איתמר אינו גבוה ממספר הפונים בשל חרדה מישובים אחרים. דבר המלמד על התחזקות הקהילה. עוד הוא ציין כי המטפלים רואים באירוע משפחת פוגל טראומה קולקטיבית ולא טראומה פרטית של ישוב או משפחה, זאת בין השאר משום שהגיע אליהם מידע על כך שהגיעו לטיפול בעקבות האירוע מבוגרים וילדים בכל רחבי הארץ.
ראש מועצת שומרון, גרשון מסיקה, ציין לבסוף כי: "החוקרים הוכיחו את מה שהרגשנו לכל אורך הדרך. הקהילה החזקה באיתמר - שאת המנהיגות שלה אפשר לראות היום - היא המחזקת אותנו בבואנו לחזק אותה, והיא משמשת לנו אות ומופת לחוסן אמיתי של תושבים מבוגרים ונוער".