בפורים אנו מרשים לעצמנו להיות מה שאנחנו לא. אני יכול/ה להיות חתולה, או נסיכה, לוח מודעות, או פרח, מלך או משה רבנו, חייל, או אפילו קיפוד. בפורים אין גבול למה שאני יכול/ה להיות. הכל אפשרי. עם קצת יצירתיות (או השקעה כספית..), כל הדרכים פתוחות בפני. אני יכול הכל!
וזה אולי עומק נוסף המסתתר בחג המופלא הזה. פורים, כך אומרים, הוא חג השייך לעולם הבא. לעולם שכולו טוב ושלם. ופורים, ממש כמו יום הכיפורים (ולהבדיל משאר החגים), לא יתבטל לעולם. מדוע בעצם?
פורים הוא חג שאומר לנו- תאמינו בעצמכם! מטרתו של חג הפורים הוא לחזק ולבסס את האמון שלנו בעצמנו!! דרך המקום שבו אנו מתחפשים, צוחקים, משתחררים מטרדות החיים, מהתפקידים "המסורתיים" שלנו, שמים פאות או מסכה משעשעת- אנו מחזקים את האומץ, הביטחון והחופש הפנימי.
הביישן הופך להיות דוד המלך. המתלהבת הופכת להיות סבתא. המפוחד נהייה לגיבור על, המצחיקה הופכת להיות פרח, החכם נהייה לטבח או חייל, המופנם הופך להיות ראש הממשלה, וזו המגונדרת הופכת להיות תינוקת קטנה.
התחפשות גורמת לנו להאמין בעצמנו מכיוון שונה. להאמין שיש בי גם את המקום "האחר" הזה. מעבר לגבולות הרגילים. מעל החששות והפחדים. מעבר לתדמית שנוצרה... המקום הפנימי בתוכי- שיכול להיות- ה-כ-ל.
במשך החיים אנו כולנו כבולים לפחדים וחששות כאלה ואחרים. לפחד של "אין לי סיכוי" או "זה בטוח לא יצליח...". לפחד "ממה יחשבו עלי" וגם "איך זה ייראה..". אך בפורים אנו לובשים את התחפושת- ומעיזים! יש לי סיכוי. אני משוחרר. אנו נותנים מקום לאני המשוחרר והבטוח שבתוכנו. כולנו קצת משוגעים בפורים, וזה מאפשר גם לחוששים יותר מבניינו להשתחרר, להיפתח ולהעיז בקלות רבה יותר.
גם אסתר המלכה חששה לבוא למלך אחשוורוש. הרי ידוע היה שכל מי שיבוא אל המלך בלי הזמנה- דינו מוות! בהמשך, לאחר שהשתכנעה אסתר לבוא אל המלך, כתוב: "ותלבש אסתר מלכות...". שמה על עצמה "תחפושת" אחרת. מלכות- במשמעות של כוח. של אמונה, של בטחון פנימי בעצמה ובישועת ה'. החיבור למקום האחר שבתוכה, למקום שמעבר לפחד ולחשש- הוביל לכך שהמלך בעצמו הזמין אותה אליו. אפשרויות חדשות נפתחו בפניה. לאחר שהיא בחרה לפתוח את עצמה למקום של "מלכות". מקום אמיץ וחדור אמונה. מקום שמאפשר שינוי גדול ומהותי.
במילה תחפושת יש גם את האותיות- חופש. החופש להיות אני, כמות שאני, בשמחה. לשחרר כבלים פנימיים, להתחבר לטוהר הנשמה שבי, ולהעז לחלום בגדול! בפורים אין מעצור מלחלום. התחפושת עוזרת לנו במימוש החלום הזה. בחיבור לכוח העצמתי של האמון בעצמי, לכוח האחר, הייחודי, השובב והצוחק שבנו.
התחפושת מחברת אותנו אל אותו עולם שכולו טוב. בלי שיפוטיות, באהבה ועם הרבה צחוק ושמחה, אנחנו מתחפשים. מרחיבים את הגבולות של עצמנו. התחפשות מאפשרת לנו לצחוק בקלות רבה יותר, לחבק ולא להתבייש, להביע אהבה, לשמוח, וכמו שאמרנו- לחלום בגדול.
וזה בדיוק מה שמשעשע כל כך כשרואים אנשים מחופשים. להביט עליהם ולגלות את המקום שמעבר "לתדמית המסורתית". ללא שום תיוג. מקום אמיץ, פתוח, צבעוני וחדש.
ואת התחושות הללו, אנו מבקשים לקחת אל תוכנו מתוך היום המופלא הזה.
המקום שמאמין כי השמיים הם הגבול. המקום השובב והצבעוני שלא מפחד "ממה יגידו". המקום שמאפשר לעצמנו להיות קצת "משוגעים...". לא ללכת דווקא אחרי הזרם, אלא לחפש את הקול הייחודי שלי. את הצבע והגוון האחר שבתוכי.
זהו בעיני אחד המסרים העמוקים והחשובים של החג. דווקא המסכות של פורים מאפשרות לנו לצעוד עוד צעד פנימה. אל תוכנו. אל המהות השלמה, הבטוחה והשמחה. תחפושת היא גם מלשון חיפוש. חיפוש פנימי שמוציא לאור את החלקים האחרים. הנסתרים. החלקים היפים שמעבר לכל תדמית או תפקיד אחר "שנקבע" עבורנו במשך השנים.
אז יאללה.. תבחרו לכם תחפושת (והיא לא חייבת להיות מלווה דווקא באביזרים חיצוניים), תעזו לחלום. תאפשרו לעצמכם להיות בחופש פנימי, להיפתח, להתחבר, לחפש. להאמין וגם לבקש.
פורים שמח!
אודליה מימון (MA) מטפלת זוגית ואישית, מחברת הספר "אוצרות פנימיים"- מודעות עצמית יהודית. מנחת סדנאות ומרצה. קליניקה בירושלים וביד בנימין. לתגובות: [email protected]