מקובל מאוד לדבר לאחרונה על "גל החקיקה הדתית" ששוטף את הכנסת. בדרך כלל הכוונה היא לחוקים העוסקים במועצות הדתיות או ברבנים הראשיים, אך האמת היא שאנו נוטים להתעלם מכך שישנם עוד אינספור תהליכי חקיקה שבהם לתורה ולהלכה יש הרבה מה לומר, אך דעה זו אינה נשמעת כלל.
ההסכמה שבשתיקה לכך שלתורה יש מה להגיד רק בנוגע לרבנים ולכשרות ולא בכל נושא היא אבן נגף ציבורית, המאפשרת לציבוריות הישראלית להישאר מנותקת מנשמת החיים של התורה.
בכנסת אין ואקום
הפעם הראשונה שבה הרגשתי את הנתק הקשה הזה שבין ההלכה לבין המציאות הייתה בתקופת טרום-ההתנתקות בה שירתי כרב צבאי בגזרת גוש קטיף, וגיליתי שמפקדות התיאום והקישור שהוקמו לתיאום בין צה"ל לפלשתינים פועלות 364 ימים בשנה, ללא הפסקה (מלבד יום כיפור). משמעות הדבר היא שחיילי צה"ל עוסקים בשבת בתיאום טיולים לפלשתינים, באישורי כניסה לארץ וכדומה – פעילות שאינה מבצעית ואינה מתקרבת לכך. כשניסיתי לטעון שהדבר סותר את החוק הצה"לי המאפשר בשבת רק פעילות מבצעית, נעניתי שכרב ראשי עליי לדאוג לכשרות וקבורה, ולא מעבר לכך.
האם אכן אין לתורה מה לומר בנוגע לנושאים אחרים? נעזוב לרגע את נושאי מדיניות הביטחון והחוץ של ישראל. זוהי סוגיה רגישה שיש לדון בה בנפרד. האם אין להלכה יד ורגל במדיניות משרד הכלכלה בנוגע להעסקת עובדי קבלן או עובדים זרים? האם אין לתורה איך לתרום לדיוני ועדת סל התרופות אשר מחליטה מי קודם למי? ואולי נכון להשפיע גם על החקיקה העוסקת בתקשורת, בתחבורה ועוד?
כשאנחנו מצטמצמים ושמים את כל הביצים בסל החקיקה הדתית הקלאסית, אנו מפסידים מגוון עצום של חזיתות שבהן אנחנו יכולים להשפיע על דמותה של מדינת ישראל הרבה יותר.
וכשאנחנו לא נמצאים בשטח – אין ואקום. יש מי שתופס את המרחב. לצערנו, מי שמסתובב במסדרונות הכנסת ובדיוני הוועדות יכול להבחין שם בנציגים של גופים עתירי ממון ועתירי השפעה דוגמת הקרן לישראל חדשה, ונציגי ארגוני זכויות אדם ובעלי חיים שמשפיעים באגרסיביות ובאמצעות לחצים בלתי פוסקים על נציגי הציבור להתאים את החקיקה כך שתתאים לתפיסת עולמם ולאינטרסים הפוליטיים שלהם.
פורום 'חותם' שהוקם במהלך השנה האחרונה מאגד תחתיו את מכוני המחקר המקצועיים של הציונות הדתית. מכונים אלו עוסקים בתחומי הרפואה, המדע, הצרכנות, המשפט העברי, החקלאות ועוד. מטרת הפורום היא לסייע לארגונים אלו לחוות דעה באופן פומבי ונוכח, בכל שיח רלוונטי בציבוריות הישראלית.
בשורות הבאות ניתן שתי דוגמאות לפעילות הפורום, בנוגע להצעות חוק מתגבשות שבהן ראינו לנכון להביא לידיעת מקבלי ההחלטות את דעת התורה.
ח"כ עופר שלח מ'יש עתיד' העלה לפני מספר חודשים הצעת חוק העוסקת בהרחבה משמעותית של חוק החולה הנוטה למות, שלמעשה רצתה לאפשר לרופאים לכתוב לחולים מרשמים שיאפשרו להם להתאבד. פורום 'חותם' הגיש לדיוני ועדת החקיקה בכנסת נייר עמדה הלכתי שנכתב על ידי הרב ד"ר מרדכי הלפרין, מנהל מכון שלזינגר, ובו הובאה לנוכחים בצורה בהירה גם דעת ההלכה והמוסר היהודי בנושא זה.
בדף העמדה טען הרב הלפרין כי "אם אנו בוחנים כדאיות של חיים, וטוענים שבמקרים מסוימים החיים כבר אינם כדאיים ולכן יש לרופא לעזור לחולה לסיים את חייו, לא ירחק היום שנבחן גם את כדאיות חייהם של אנשים פחות חולים, או אפילו בריאים, ש'קצת מפריעים לנו'. אם סכר זה ייפרץ, יהיה הדבר תלוי בהבנת כל רופא ורופא מתי החיים כדאיים...". במסמך פורטו הבעיות הקשות שמעוררים חוקים דומים במדינות מערב אירופה כמו הולנד ושוויץ, והוא הסתיים בקריאה למחוקק הישראלי: "האם אנחנו רוצים להגיע לכך גם בישראל?".
אפשר להשפיע
הצעת חוק אחרת הוגשה על ידי ח"כ עדי קול לשינוי חוק האימוץ, כך שהתיקון לחוק יאפשר גם להורים שאינם יהודים לאמץ ילד יהודי. נייר עמדה שהוגש לכנסת בנושא זה נכתב על ידי הרב ישראל רוזן, ראש מכון צומ"ת, הנחשב למומחה בתחום הגיור. במסמך הובהרה האבסורדיות שבהצעה החדשה: "למסור ילד יהודי חסר הורים לידיים זרות... הרי זה כמסירה לשמד, רח"ל. אין צורך בסימוכין הלכתיים לאיסור זה, אשר הוא בבחינת השלכת ילד חסר ישע אל מחוץ לגדר, ובגידה בלאומיותו היהודית. וכן לא ייעשה במדינה היהודית... ומי שמחפש אסמכתאות נפנה את מבטו להלכת הרמב"ם (עבדים א, ג): 'עבד עברי שמכרוהו בית דין אין מוכרין אותו אלא לישראל או לגר צדק. וכן המוכר עצמו אינו רשאי למכור עצמו לעכו"ם ואפילו לגר תושב'. ק"ו בן בנו של ק"ו 'למכור' תינוק לאימוץ נכרי". בהמשך הדברים הסכים הרב רוזן לצורך למציאת פתרון לאותם אזרחים חסרי דת המונים רבבות מתושבי ישראל, אך הזהיר לבל נשפוך את התינוק עם המים, מתוך רצון לסייע לאזרחים אלו.
אלו הן דוגמאות קטנות לאפשרות שלנו להשפיע על השיח בוועדות הכנסת השונות ובקרב מקבלי ההחלטות, על ידי גוף שעוסק במתן חוות דעת הלכתיות-תורניות במגוון רחב של נושאים העומדים על סדר יומה של הכנסת, כמו חינוך, רווחה, פנים, בריאות ועוד. אנו מאמינים שעבודה מאומצת תביא לגל חקיקה שלא ייחשב לגל חקיקה דתי, אך בהחלט יהיה מוסרי יותר ויהודי יותר.
הכותב הוא מנהל פורום 'חותם'