בכנס מיוחד שהתקיים במכון לדמוחארטה השתתפו מומחים ומשפטנים בעלי שם ודנו בשאלה האם ניתן להגדיר את פעילותו של המן כהסתה לרצח או שמא מדובר בחופש ביטוי לגיטימי.
המרצה המרכזי בכנס, מומחה למשפט ולאתיקה, פרך שורה של טענות מהן עלה כאילו לכאורה ראוי המן ליחס של מסית בעוד מסתבר שכל דבריו היו הצגת נתונים, המלצות והקפדה על כללי מנהל תקין.
המרצה, מראשי המכון לדמוחארטה ציין כי ההגדרה שהעניק המן ליהודים כעם מפוזר ומפורד בין העמים שאינו עושה את דתי המלך אינה יכולה להיכלל בהגדרת המונח הסתה שכן מדובר בתיאור מצב ענייני לחלוטין. עוד טען כי הביטוי 'אין שווה להניחם' יכול היה להתפרש כבעייתי אלמלא היה מגובה בנתונים ומסמכים ומאחר והמן הציג נתונים המעידים שאכן בפנינו אומה שאין בה כל תועלת כלכלית לקופת המדינה הרי שהטענה לא רק שאינה הסתה אלא שהייתה חובה על המן להציג את הנתונים כהווייתם בפני המלך אחשוורוש.
המומחה מחריף את דבריו מחדד וקובע כי אם לא היה אומר המן את הדברים הוא היה מועל בתפקידו. "אין ספק שתפקידו של המן כבכיר השרים הוא להציג בפני המלך עדכון כלכלי מדוייק ללא משוא פנים וכאשר אלו הנתונים שהובאו בפניו הוא היה חייב להעביר את הנתונים למלך ואכן כך הוא עשה וטוב שכך עשה. אלו כללי שלטון תקינים וראוי שהכללים ימשיכו ויישמרו בממלכה.
במהלך הרצאתו של המומחה נשמעה קריאת ביניים של אחד הנוכחים באולם שטען כי בהמשך שיחתו של המן הוא קורא לאבד את היהודים והדברים בהחלט מתפרשים כהסתה לרצח המוני. המומחה הגיב לדברים בקור רוח אקדמי והזכיר כי גם כאן המן אינו מסית אלא מציע את הצעתו למלך ונותן בידיו את ההחלטה באומרו 'אם על המלך טוב'. דברים אלה, הסביר המומחה, מהווים הוכחה נוספת לתפיסתו הדמוקרטית של המן שאינו מבצע דבר אלא רק מייעץ ומותיר את ההחלטה בידי המלך בלבד.