הפרשנות המפתיעה של מרדכי ל'המן צורר היהודים'

רגע לפני קבורת גופתו של המן בן המדתא הוציא ארמון המלוכה קול קורא בו התבקשו אזרחי הממלכה המסוגלים לומר דברי הספד ראויים על האיש.

הרצים יצאו דחופים ובהולים בניסיון לאתר אדם שיהיה מוכן לומר דברים ברוח זו, וזאת על מנת לקיים את המנהג הפרסי הידוע ולפיו לא ייקבר אדם בטרם ייאמרו עליו כמה וכמה דברים טובים שיסללו את דרכו לגיהנם.

במשך שעות ארוכות הסתובבו רצי המלך בערים שונות ולא איתרו אדם שייקח על עצמו את התפקיד אך שבו בידיים ריקות ועם סוסים עייפים. על מנת למנוע מבוכה ועיכוב בקבורה התנדב מרדכי היהודי עצמו לומר את דבר ההספד.

כתבנו הצמיד מכשיר הקלטה למרדכי וכעת הוא מביא כמה מהדברים שנאמרו באירוע:

"המן זה שגופתו מונחת לפנינו הוא צורר היהודים, כך כולם מכירים אותו, ואכן אין לכחד. הוא צורר היהודים. הוא החל את דרכו הפוליטית כמי שרדף את היהודים וכך רכש לעצמו את מעמדו כצורר, אך הוא גם חותם את דרכו בעולם הזה כצורר היהודים אבל במובן אחר של צורר. הוא צורר אותנו כצרור, הוא עשה אותנו, יהודי הממלכה, לצרור אחד. התחלנו מפוזרים ומפורדים בארצות המלך ובזכות הסרת הטבעת שלה אחראי המן צררנו את עצמנו לצרור אחד, התכנסנו ושינינו את רוע הגזרה".

בתום הדברים הללו נטמנה גופתו של המן בחלקת צוררי האומה, חלקה חדשה שיתכן וייטמנו בה עוד צוררים רבים אחרים בדורות הבאים.