מי האישה שלך במגילה - אסתר או ושתי?

שאלת השבוע שהתפרסמה בגיליון פורים של מוסף "אתנחתא" מבית העיתון "בשבע". משיבות: ח"כ צורית זרוק, זהבית גירעון ולביאה עליז.

עמנואל שילה , י"ד באדר ב תשע"ד

MK Struk as MK Rozin
MK Struk as MK Rozin
Kiryat Arba spokesman

שאלת השבוע: מי האישה שלך במגילה - אסתר או ושתי?

ח"כ צורית זרוק, מתנחלת, מפלגת "יהודי(ה) נשאר(ת) בבית"

מה השאלה? זה לא ברור שאסתר, אחת משלנו, עדיפה על הגויה הזאת ושתי? אך מכיוון שהעיתון שלכם הוא כלי התקשורת היחיד שאני זוכה ממנו לסיקור אוהד, אנסה להיות נחמדה אליכם ולהתייחס לשאלה ברצינות.

אפשר לכאורה למצוא כמה נקודות לזכותה של ושתי. כך למשל, לעומת המשתה המעורב שערכה אסתר עם אחשוורוש והמן, ושתי הקפידה על משתה נשים נפרד. גם כשהמלך בכבודו ובעצמו ציווה עליה להופיע בפני גברים, היא עמדה על עקרונותיה וסירבה פקודה.

אך כל זה איננו שווה לי מול מעלותיה והישגיה של אסתר שלנו. כמי שעמדה בראש ארגון זכויות היהודים בפרס ומדי, הצליחה אסתר לחשוף את צביעותו של היועץ המשפטי המן. הדו"ח שהציגה בפני אחשוורוש חשף כיצד ביקש היוהמ"נ להפעיל אכיפה דרקונית ומפלה נגד היהודים, ולהכתים את כל המתנחלים - סליחה, היהודים - כעבריינים אשר "את דתי המלך אינם עושים" רק בגלל מעשיו של איש ימיני קיצוני אחד שהפר את מצוות המלך.

בניגוד למועמדות אחרות, אסתר לא השתמשה ביופייה החיצוני כמקפצה פוליטית, ויתרה על הזכות לבחור לעצמה בגדים ותכשיטים ססגוניים ולא נעזרה בתוכנת 'פוטושופ'. גם לאחר שמונתה לתפקיד הגברת הראשונה, היא לא שכחה מי באמת צריך להחליט והמשיכה לציית להוראותיו של הרב שלה, מרדכי. כל זה הופך אותה דוגמה ומופת לכל יהודייה נאמנה וצנועה שנקלעה בעל כורחה אל תוך הקלחת הפוליטית.

ח"כ ד"ר לביאה עליז - מפלגת "יש לנו לפיד", יו"ר הוועדה לקידום האישה

אם חשבתם שאבחר במובנת מאליה, כנראה שכחתם מי אני - דתיה שלא הולכת בתלם ולא מפחדת להיפתח להשפעת הבון-טון התקשורתי והפמיניסטי. התפילה המרגשת "א-לי א-לי למה עזבתני" שנשאה אסתר בעת הילקחה אל אחשוורוש נכללה אמנם ברב-המכר המופתי שלי "תפילת נשים שווה יותר" (הוצאת 'סופרי המלך', כעת בהנחה בחנויות הספרים המובחרות), אבל אין ספק שהמלכה ושתי היא דמות ראויה יותר לחיקוי והערצה.

בעוד אסתר טורחת פעמיים להכין משתה לשני גברים נפוחים מחשיבות עצמית, ושתי ידעה במי להשקיע ודאגה קודם כל לאחיותיה הנשים, להן ערכה משתה במקום הראוי להן - בבית המלכות אשר למלך אחשוורוש (כשהאיש שלה ומוזמניו הגברים מסתפקים בחצר). לעומת אסתר שהשפילה את עצמה שוב ושוב בסגנון מתחנן ומתחנחן כלפי בעלה אחשוורוש, ושתי ידעה להעמיד אותו במקומו ולדחות בשאט נפש את גישתו הפטריארכלית ודרישותיו החצופות. אין ספק שדרכה האסרטיבית והמכירה בערך עצמה היוותה איום על גברברי הממלכה, מהמלך ועד לאחרון סריסיו ממוכן, שחששו בצדק שהתנהגותה תהפוך מודל לכל שרות פרס ומדי.

השוביניסט הקטן שבתוככם יטען אולי שאסתר בדרכה המתרפסת הצליחה לתמרן בתחכום את המלך ולהשיג את כל מטרותיה, בעוד ושתי עם סגנונה המתריס לא הגיעה רחוק. ובכן, זה מה שיפה בראייה הנשית, שיודעת להעריך את האיך ולא רק את המה, את קסמו של תהליך מרהיב-עין לא פחות מאשר את מבחן התוצאה.

ח"כ זהבית גירעון – יו"ר מפלגת "לטהר את השרצ"

אתעלם מהמגמתיות של השאלה שמנסה לנתב אותי אל התשובה הרצויה לתקשורת הימנית, ואבחר כמובן בזרש - הצלע הנשית השלישית בסיפור המגילה.

כל מדינה זקוקה לדמויות כמו זרש, שמתרחקות מהבינוניות של המרכז הפופוליסטי ולכן מוותרות מלכתחילה על חתירה לעמדה שלטונית בכירה, אך השפעתן ההיסטורית גדולה לא פחות משל ראשי המדינה. בזכות הבנת המציאות המעמיקה שלהן וראייתן הצופה למרחוק הן משמשות כיועצות בכירות והוגות של תכניות יצירתיות, שהעומדים בראש מאמצים אותן ופועלים על פיהן.
בסיפור המגילה זרש התבקשה לייעץ כיצד להתמודד עם עיקשותו של איש ימיני קיצוני, שסירב להרכין ראש לכרוע ולהשתחוות בפני הבכיר שבשרי המעצמה הגדולה. התכנית שלה, לתלות את מרדכי על עץ גבוה חמישים אמה, הציעה מהלך מהיר, דרמטי, סנסציוני ובלתי הפיך.

רעיון מקורי שללא ספק היה משקם את סמכות שלטון החוק ב-127 המדינות, מזכיר ליהודים הסרבנים שהם רק אורחים בארץ הזו ומלמד אותם לאמץ נורמות המקובלות במדינות מתוקנות.

את צירוף המקרים הנדיר שהביא לתוצאה הפוכה מהמתוכנן אי אפשר לזקוף לחובתה של זרש. לזכותה ייאמר שגם לאחר שהמציאות טפחה על פניה היא לא איבדה את חדות אבחנתה וידעה לנבא להמן "כי נפול תיפול לפניו".

זרש לא חלקה את גורלם המר של המן ועשרת בניו, מה שמלמד כי גם כשתכניותייך ועצותייך מתגלות כהרות אסון, לא את המחליטה ולכן גם לא את זו שצריכה לשלם את המחיר. סופה אינו מתואר במגילה, אך יש להניח שזרש המבריקה לא התקשתה להתקבל כיועצת בכירה לפוליטיקאי אחר.