כמעט שנתיים לאחר האסון הנורא שפקד אותם, חשפו בני משפחת אטיאס ממגדל העמק את הקלטת הגורלית המתעדת את שיחת הטלפון האחרונה של אבי המשפחה רפי אטיאס ז"ל ואשתו יהודית ז"ל עם מוקד 100 של המשטרה, שיחה שנמשכה כחמש דקות והסתיימה בהתהפכות המכונית לתהום בכניסה לטבריה.
בתאונה נהרגו יהודית ורפי אטיאס ז"ל, בני 41 מהישוב בר יוחאי שבגליל העליון, וששת ילדיהם, התאומים נריה ז"ל (16) ואלישיב ז"ל (16), והבנות אביה ז"ל (17), שירה ז"ל (11), תאיר ז"ל (9) ונועה ז"ל (5).
רק רחל אטיאס הקטנה שהייתה אז בת 7, ניצלה מהתופת והיא שוהה מאז האסון בבית דודתה, אסתר כהן, המתגוררת בצפת.
שוטרת: הלו.
יהודית אטיאס: שלום, אנחנו נוסעים...
שוטרת: אני לא שומעת אותך.
יהודית אטיאס: אנחנו נוסעים כאן...
רפי אטיאס: הלו, שלום לך. אני נוסע מצומת גולני לטבריה. וה...איך קוראים לו שלי נתפס. הגז כנראה נתפס, אני לוחץ ברקס בכל הכוח, ההנד-ברקס עד הסוף והאוטו פשוט עף.
רפי אטיאס: אני יצאתי ממגדל העמק לכיוון צפת. ליד צומת גולני האוטו לא, לא, לא עוצר לי. הגז כנראה נתפס. אני לוחץ ברקס בכל הכוח וההנד-ברקס כמעט עד למעלה.
שוטרת: איפה אתם כרגע?
רפי אטיאס: אני רגע ליד...גבעת אבני. אני צריך שמשהו יעצור לי את האוטו.
שוטרת: בסדר, איך קוראים לך?
רפי אטיאס: אטיאס רפאל. עכשיו גבעת אבני...אני עובר את הצומת בירוק, רכבים עלולים לפגוע בי...
שוטרת: חכה דקה על הקו, אדוני, דקה.
רפי אטיאס: אין לי, אין לי הרבה מקום. תזעיקי לי בבקשה מישהו מטבריה או איזה ניידת, אולי מטבריה, אולי שתבוא מולי.
רפי מדווח למוקד שחצה במהירות את צומת גולני מבלי שהצליח לבלום או לפנות לכיוון בר-יוחאי והם מתקדמים בנסיעה מהירה לעבר הירידות לטבריה. בשלב הזה מעלה המוקדנית שוטר נוסף על הקו. הטלפון עובר ליהודית שמרגע זה החזיקה בטלפון בזמן שרפי מנסה במהירות של למעלה מ-100 קמ"ש לנווט את המכונית. גם בשלב הזה לאחר מספר דקות של שיחה, השוטרים עדיין לא מבינים את מצבה של משפחת אטיאס.
שוטר: הלו, גברת? גברת, עם מי אני מדבר?
יהודית אטיאס: קדוש שבשמיים, הקדוש ברוך הוא תרחם!
שוטרת: גברת, תסבירי איפה אתם כרגע.
יהודית אטיאס: איפה אנחנו רפי?
רפי אטיאס: מגבעת אבני.
יהודית אטיאס: אחרי גבעת אבני.
שוטרת: לאיזה כיוון?
רפי אטיאס: לכיוון טבריה.
יהודית אטיאס: אבא שבשמיים, בורא עולם!
שוטר: רגע, אבל מה זה, ירידה?
יהודית אטיאס: אנחנו בנסיעה, אנחנו...אנחנו עם שבעה ילדים. בורא עולם תרחם עלינו!
שוטר: הלו? זה מישור לא?
יהודית אטיאס: כן, בינתיים זה במישור.
שוטרת: תרימו את ההנד-ברקס.
רפי אטיאס: אין, אין לי הנד-ברקס. תיזהרו עכשיו, זה סיבוב...
יהודית אטיאס: אוי השם...איזה סיבוב...
שוטר: אין לו ברקסים?
יהודית אטיאס: אין לו גם הנד-ברקס, תשלחו דחוף, אנחנו בסכנת נפשות!
שוטר: אין לו ברקסים?
יהודית אטיאס: אין לו ברקסים ולא הנד-ברקס. אנחנו בסכנת נפשות.
שוטר: שישים אורות מהבהבים.
יהודית אטיאס: אנחנו לפני הירידות לטבריה. רפי, תלך לאיזשהו כיון, תנסה להיתקל במשהו. רפי, תנסה לדפוק את האוטו. יש לך מקום בצד אולי לדפוק את האוטו ככה? השם, אלוקים, אנחנו בסכנת נפשות!
שוטר: איפה אתם עכשיו בדיוק?
יהודית אטיאס: רפי, אולי פה בצד, בזה כאן...
שוטר: תני לי מיקום איפה אתם נמצאים עכשיו בדיוק?
רפי אטיאס: אנחנו לפני הצומת של פוריה, אבל אם אני לא אעצור עכשיו...
יהודית אטיאס: אם אנחנו לא נעצור עכשיו, אנחנו לפני צומת פוריה, יש לנו כאן סיבוב, סיבובים ו...ואנחנו גמרנו...אנחנו כבר עם גיצים מאחורה באוטו, תשלחו לנו ניידת!
במהלך הניסיון הנוסף של המשטרה להבין את כיוון נסיעת המכונית - חולפות שניות יקרות. על פי דוח משרד התחבורה, המכונית לא הפסיקה להאיץ. השוטרים מורים למשפחה להפעיל את אורות החירום, אך הם שמבינים כבר את חומרת המצב, חושבים כיצד ניתן יהיה לעצור את המכונית בדרך אחרת. מכאן ועד לרגע התאונה, נשמעים בעיקר הקולות בתוך כלי הרכב שממשיך לשעוט במהירות והגיע כבר ל-130 קמ"ש.
שוטר: איך קוראים לך?
יהודית אטיאס: רפי אטיאס.
שוטר: זה השם של בעלך?
יהודית אטיאס: רפי אטיאס. אלוקים, אנחנו על 120. אלוקים, אנחנו על 120. אבא שבשמיים, תרחם. בורא עולם, מה אנחנו עושים?! רפי, תנסה לשלוט לאיזשהו כיוון. אתם לא אומרים כלום! רפי, תנסה להיתקע באיזשהו...תנסה אולי להיתקע ב...השם, השם...
רפי אטיאס: היא (השוטרת) לא שולחת לי אף אחד, למה?
שוטר: תקשיבי, אני מנתק אותך . יתקשרו אלייך מהתחנה עכשיו, בסדר?
יהודית אטיאס: רפי, תנסה להיתקע כאן בזה...רפי, כאן, תנסה להיכנס פה.
רפי אטיאס: טוב, חברה!
יהודית אטיאס: רפי, רפי...תנסה, מאמי...רפי תנסה לנסוע רק ישר, לא...
רפי אטיאס: אנחנו בירידה!
יהודית אטיאס: איזה ירידה?
רפי אטיאס: בירידות עכשיו של טבריה, תשלח לי מישהו שיעצור אותי!
יהודית אטיאס: אתה לא יכול לשלוח לנו עוד מישהו שיעצור? אנחנו בירידות של טבריה...אנחנו לא דמיינו שהוא יילך.
רפי אטיאס: וואי, וואי, וואי...
יהודית אטיאס: שמע ישראל! שמע ישראל!