לא רבים האמינו שהוא יחזיק מעמד אך חלפו שלוש שנים ונראה שמעמדו השלטוני של בשאר אסאד הולך ומתבצר, יותר ויותר אזורים חוזרים לשליטת צבאו והוא מכה במורדים ללא הרף על אף העין הבינלאומית הפקוחה.
בראיון לערוץ 7 אומר הפרופ' אייל זיסר, דיקן מדעי הרוח וחוקר לבנון וסוריה באוניברסיטת תל אביב, כי לו עצמו היה ברור שסוריה היא מקרה ייחודי שאין ללמוד אודותיו ממקרים אחרים בהיסטוריה ואם אסאד לא הופל מיידית אין להתפלא שהעימות שם נמשך והולך תקופה ארוכה כל כך.
לדבריו כל מי שמכיר את המורכבות הייחודית של סוריה מבין שהפלתו של אסאד לא יכולה הייתה להתבצע באופן מהיר. בהקשר זה הוא מזכיר את הפילוגים בקרב האוכלוסייה הסורית ואת התמיכה הרחבה לה זוכה אסאד מקרב בני ארצו על אף הטלטלה שהיא עוברת.
פרופ' זיסר מזכיר כי גם במצרים התרחשה טלטלה משמעותית ועם זאת התברר כי השיטה חזקה יותר מהמנהיגים והמערכת השלטונית המצרית בניצוחו של הגנרל סיסי חזקה יותר מכפי שניתן היה לשער.
באשר לסוריה מזכיר זיסר כי ארבעים אחוזים מהאוכלוסייה שם הם מיעוטים הנוטים מטבעם לתמוך בשליט דיקטטורי ומעדיפים אותו על פני משטרים שרודפים אותם ובפרט כאשר מדובר בשלטון אסלאמי רדיקאלי.
באשר ליחסי הכוחות הנוכחיים בסוריה קובע זיסר כי אכן הכף נוטה כעת לטובתו של אסאד אך יש לזכור שאין מדובר בתוצאת כדורגל שבה כל הבקעה משמעותית ביותר עבור התוצאה הסופית אלא בטלטלת התוצאות של משחק כדורסל שבו בדקה מסוימת היתרון נתון לקבוצה זו ובאחרת ליריבה. זיסר קובע כי גם אם משטרו של אסאד מחזיק מעמד הוא עודו חלש ומדמם ונתמך על ידי הסינים והרוסים.
באשר להחלטתו של הנשיא האמריקאי שלא לפעול בסוריה, אומר פרופ' זיסר, כי לאחר שהתערב בלוב והפיל את המשטר וכך גם במצרים בחר אובמה שלא להתערב בסוריה אך בהחלט ייתכן שלו היה בוחר להתערב המציאות הייתה שונה בתכלית.
כשנשאל מה יהיה בגורלם של תומכי המורדים במידה ואכן יצליח אסאד לבסס את אחיזתו בארצו, אומר זיסר, כי תמיכתם של כפריים פשוטים במורדים תוכל לקבל מחילה אך המורדים עצמם יוכו ללא רחם כפי שכבר ניתן לראות מלמעלה ממאה וחמישים אלף הרוגים.