אמנות השואה מחולקת לשלוש קבוצות עיקריות: אמנות שנעשתה בזמן האירוע עצמו ומיד לאחריו, אמנות ואמנות הנעשית על ידי אמנים המגיבים לאירוע ולא מתוכו. לכל אחת מהקבוצות מניעים ומכנים משותפים המבדילה את עצמה מהאחרות.
פסליו ורישומיו של שמואל ווילנברג משתייכים לקבוצה השנייה. ווילנברג נמנה עם 200 האסירים שהצליחו ב2 באוגוסט 1943 לברוח ממחנה ההשמדה טרבלינקה. היום הוא ניצול יחיד מבין ה70 ששרדו, והוא בן 91.
עם יציאתו לגמלאות החל בלימודי אמנות. בתחילת שנות ה2000 יצר סדרת פסלים המהווים עדות של מי שנכח בזמן ההתרחשויות במתקן הרצח. בשילוב רישומיו משנות השמונים המתארים את הסיפור הכללי של המחנה, נוצרה תמונה קפואה בזמן בה האמנות והביוגרפיה של האמן פועלות במרחב כשלם.
ווילנברג מבקש באמצעות האמנות לקרב את הצופה למציאות שהתקיימה בטרבלינקה. בהעדר תצלומים ומחיקת הsite המקורי לשם טשטוש הראיות, ההתרחשות נותרה במחוז הזיכרון של מי ששרד. התערוכה מביאה את הסיפור של מחנה ההשמדה והמרד הנואש באמצעות סיטואציות של סיפורים אנושיים המועברים דרך שלושה פרקים :
1. תרשימים
מבט על המחנה ובו מפה עם הסבר על הפונקציות של אזורי ומבני המחנה, מבט ממערב אל רציף הקבלה, מגרש המיון והשילוח של הקורבנות אל תאי הגז, אתר הוצאה להורג-(לזרט)
2. פסלים
שלושה-עשר פסלים מלווים בטקסטים מתוך ספרו של האמן "מרד בטרבלינקה" (הוצאת משרד הביטחון, 1986), המתארים את החוויות והמצבים מטרבלינקה. המבקר יפגוש בתחילת המסלול את הפסל "ירידה מהקרון" ויסיים בפסלים "המרד" והבריחה". בתווך יכיר סיטואציות שהתרחשו לאורך עשרה חודשים בהם שהה שמואל ווילינברג במחנה.
3. סרט
בסרט מספר ווילנברג על מקור ההשראה שלו – אביו, פרץ ווילנברג, שהיה אמן ידוע בפולין. בין שאר עבודותיו צייר האב את התקרה של בית הכנסת המרכזי בעיר צ'נסטוחוב. בהמשך, מתאר את הרגע בו החליט לתת ביטוי בפיסול לחוויותיו מטרבלינקה ועל תהליך העבודה. הוא נזכר בדמויות ואירועים המפוסלים ומספר אודותם.
הסרט מדגיש את המשימה שלקח על עצמו להגשים את צוואתו של פרופסור מרינג, המורה האהוב להיסטוריה מבית הספר העממי, אותו פגש ביום הראשון בטרבלינקה. ובלשון המורה האהוב: "לברוח ולספר לעולם מה ראית. זה יהיה תפקידך." בית לוחמי הגטאות מבקש באמצעות תערוכת פסלים זו לקחת חלק בשרשרת המסירה ולמלא אחר צוואתו של פרופסור מרינג.
קורות חיים - שמואל ווילנברג (נ. 16 בפברואר 1923)
שמואל ווילנברג נמנה עם 200 האסירים שהצליחו ב2 באוגוסט 1943 לברוח ממחנה ההשמדה טרבלינקה וזאת לאחר עשרה חודשי שהייה באתר.
אביו של שמואל, פרץ ווילנברג, היה צייר אמן. הוא הכין וויטראז'ים לבתי כנסת ובעיקר התפרס בעקבות ציורי התקרה בבית הכנסת בעיר צ'נסטוחוב שבפולין. שמואל העריך את אמנות אביו ובהשראתו החל, עם יציאתו לגמלאות, בלימודי אמנות. עובדת היותו בן של אמן חיזקה את האמונה ביכולתו האמנותית.
פסליו ורישומיו של שמואל ווילנברג משתייכים לקבוצה של אמנות השואה בה האמנות שימשה בעבור ניצולי האירוע כלי תהליכי לעיבוד חוויותיהם ואפשרות להנכחת ולהיוון החוויה האישית אל המרחב הציבורי.
בשנות השמונים עת עבד על כתיבת ספר שהתבסס על זיכרונותיו שהועלו על הכתב בפולנית עוד ב1946, ספר שיצא לאור בשנת 1986 (מרד בטרבלינקה, הוצאת משרד הביטחון), ווילנברג צייר שלושה תרשימים שהיוו דימויים ראשונים של עד זוכר המעביר חוויה מילולית במדיה ויזואלית.
בתחילת שנות ה2000 יצר סדרת פסלים שהם עדות ממקור ראשון של מי שנכח בזמן ההתרחשויות במתקן הרצח. יחד עם רישומיו משנות השמונים המתארים בקווים כלליים את המחנה, נוצרה תמונה קפואה בזמן בה האמנות והביוגרפיה של האמן פועלות במרחב כשלם.
בשנת 2003 הוצגה תערוכת הפסלים והתרשימים בGallery Zacheta שבוורשה למשך שלושה שבועות. לתערוכה יצא קטלוג באנגלית וההד שהותירה היה חשוב ומשמעותי ברובד האמנותי והחברתי כאחד. באמצעות האמנות נפתח דיאלוג בין יהודים לפולנים המנסים להשלים עם קורות העבר. בשנת 2009 התערוכה נדדה ברחבי גרמניה ובין השאר הוצגה במוזאון "הטופוגרפיה של הטרור" בברלין.
במרתף הבניין בו מתגורר שמואל עם אשתו עדה בתל אביב הוקמה תצוגת קבע לפסלים ולתרשימים. הם מזמינים מכרים ומתעניינים לבקר במקום. חשיפתם לקהל הרחב במוזיאון בית לוחמי הגטאות תאפשר הרחבה של מעגל הצופים והעברת הסיפור לרבים נוספים. מוזיאון בית לוחמי הגטאות טלפון: 04-9958080 שעות פתיחה : ימי א'-ה' : 16:00-9:00.