לפני ימים אחדים פרסם משרד המשפטים את תקנות הגישור החדשות שנועדו להקל את העומס מעל כתפיהם של השופטים בישראל, אולם מעיון בתקנות עולה ספק אם הדברים עולים בקנה אחד עם טובת הציבור. האם יתכן שהתקנות נועדו למעשה לשמור ולשמר את כוחה ותקציביה של המערכת? ליניב שוורצמן, יו"ר לשכת המגשרים, ברור שהתשובה חיובית.
בראיון ליומן ערוץ 7 מסביר שוורצמן את עיקרי טענותיו ולפיהם מדובר בהפרטת מערכת המשפט שתיעשה תוך פגיעה קשה בחופש העיסוק והעדפה של מקורבים למערכת המשפט ולשר המשפטים המכהן.
שוורצמן מציין כי אין בתקנות הגדרה שתקבע מיהו מגשר וכעת כל בעל תואר ראשון, לא משנה באיזה תחום, שעבר קורס זניח של 60 שעות, יוכל לשמש כמגשר. זאת בעוד רבים המוכשרים לגישור אינם בעלי תואר ראשון ובעוד שכדי לקבל תואר של טבח ממשרד התמ"ת יש צורך לעבור קורס של 547 שעות ולעבור 1000 שעות עבודה מעשית.
שוורצמן קובע כי תפקידו של המגשר מורכב ומסובך יותר מזה של עורך הדין השומע רק צד אחד, ואף לעיתים יותר מסובך מזה של השופט שכן מהשופט מסתירים הצדדים פרטים רבים ואילו בשיח שבין לקוח למגשר נחשפים פרטים אישיים ביותר. לטעמו בהגדרת הגישור אין מניעה מפעילות גישור המסתירה בחובה ניגוד אינטרסים ופגיעה בטובת הלקוח והציבור.
סוגיה נוספת שהוא מזכיר היא שאלת המועד בו מחליטה המערכת להעביר את התיק לטיפולו של מגשר. שוורצמן מציין כי העברה שכזו מתבצעת רק לאחר שהתיק נפתח במערכת המשפט, שולמו אגרות, שולם שכר טרחה לעורך דין ואף הצד השני שילם שכר טרחה מסוג זה, ורק אז יועבר התיק לגישור בעוד טובת הציבור מחייבת להקדים את הפניה לגישור לפנייה לבית המשפט.
שוורצמן קובע כי המתכונת שאותה קבעה שרת המשפטים בתקנות החדשות, מקלה את העומס על בתי המשפט אך לא פוגעת בתקציב בית המשפט ששליש ממנו הוא אגרות המשולמות על התיקים.
עוד הוא מציין כי תיקים שמגיעים לבית המשפט מסתבכים והולכים פי כמה מאלה שנידונים בגישור בשלב מוקדם יותר. זאת בשל ההכפשות והטחות האשם המתרחשות בין כותלי בית המשפט. לדבריו הסיכוי לסגור תיק גדול לאין ערוך אם הוא יוגש לגישור לפני הכפשות משפטיות.
עוד הוא מוסיף ומציין כי באחד הסעיפים של התקנות החדשות נקבע כי יוכל לגשר מי ששר המשפטים סבור שהוא יוכל לתרום לעולם הגישור, הגדרה שלדבריו מסתירה בתוכה חשד לניגודי אינטרסים ומינוי מקורבים לתפקיד הגישור. לדבריו הגדרה זו מאפשרת למעשה מציאות בה איש עסקים מנוסה שהוא גם במקרה פעיל מפלגה מסוימת, יעמוד בקריטריון זה. "מדובר על סעיף סל שבעצם אומר שאין שום קריטריון ושכל אדם בעל קשרים לשר המשפטים יוכל להיכנס לרשימת המגשרים".
בימים אלה מקדם שוורצמן את השינויים המתבקשים בתקנות מול חברי כנסת המבינים את טובת הציבור, כלשונו.