בריאיון מיוחד לעיתון 'בשבע', מספרת ח"כ ציפי חוטובלי על הרגעים המרגשים בשעות שלפני הלידה, ועל תובנות חדשות שהביאה עמה לידת הבת החדשה לבית משפחת אלון.
"ילדתי בהדסה הר הצופים, מול העיר העתיקה והר הבית. זו הייתה חוויה מיוחדת גם ברמה האישית וגם ברמה של התחברות לשרשרת הדורות של עם ישראל, דווקא במקום הזה. הקדשתי את שעות הלידה, שהן זמן שמסוגל לתפילות רבות, גם לתפילות אישיות וגם לתפילה על הכלל – אמרתי תפילה לשלום המדינה".
חתונתה של חוטובלי הייתה אירוע מתוקשר, ציבורי כמעט, אולם את תהליך הלידה היא העדיפה להצניע מעין התקשורת והציבור בכוונה תחילה. לדבריה, תהליך בניית הבית שייך לצד הפנימי שלא צריך להיות גלוי כלפי חוץ. "אין שמחה בעולם כשמחה של הקמת בית וילד שבא לעולם. למרות שזה נשמע קלישאה, באמת כל התהליך הזה מופלא בעיניי", היא אומרת בקול נרגש. "כשמתחתנים בגיל מאוחר – שום דבר לא מובן מאליו. אנחנו מתייחסים לכל דבר כאל נס אחד גדול. באמת זה פלא שקורה, ואתה מרגיש שאתה יכול לתת עכשיו לעם ישראל ממקום שלם".
חוטובלי מגלה כי הלידה חוללה בה שינוי פנימי ומפתיע. "הייתי יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה, המקום הכי פמיניסטי שיש. הלידה עשתה משהו חשוב למקום הנשי שלי, לכל ההתמודדות הנשית של בין חוץ לפנים. פוליטיקה היא עולם מאוד חיצוני. אבל עכשיו אני במקום של הקמת בית, לידה. אני מתכוונת לקחת חופשת לידה רצינית ולהשקיע את כל כולי בילדה, בלי גם וגם. אני רוצה להיות בבית, לכבד את האימהות. זה נותן הסתכלות חדשה על המציאות".
בכנסת, מציינת חוטובלי, אין חופשת לידה. היא מתכוונת לצאת לחופשה של שלושה חודשים, שתתחבר לאחר מכן ברציפות לחודשי הפגרה של הכנסת, כך שלפניה חודשים ארוכים שיושקעו בגידול הבת. עם זאת, היא לא מתכוונת לפרוש מהחיים הציבוריים.
חוטובלי מדגישה כי לתפיסתה, דווקא המקום החדש שהיא נמצאת בו, הקמת משפחה, יאפשר לה לבצע את שליחותה הציבורית על הצד היותר שלם. "אסור לאבד את הבית. זה המקום הכי חשוב. אנחנו כחברה חסרים את המקום של הבית. השליחות הציבורית שלי כרווקה הייתה ממקום לא שלם", היא מודה, "מאז החתונה, למרות שמבחינה טכנית זה יותר קשה, אני באה אל הציבור ממקום יותר שלם. אנחנו רוצים חברה בריאה שבנויה ממשפחות, ועכשיו אנחנו גם חלק מהבנייה של זה ושותפים להתמודדויות היומיומיות של האנשים".
חוטובלי מצטטת את בעלה אור, שלדבריה מדגיש כי "אדם שמגיע לשליחות ציבורית עם משפחה – יש לו יותר מה לתרום, יש לו הסתכלות רחבה יותר על החיים. זו זכות לשרת את עם ישראל מהמקום הזה".
היא מסיימת את דבריה ב"ברכות לכל מי שצריך", וחותמת בקביעה ש"הדבר הכי גדול בכל התהליך הזה הוא לראות איך הקב"ה מכוון הכול, ואתה ממש כלי בידיו למילוי השליחות".