בסוף השבוע שעבר הלך לעולמו אחד מענקי האדריכלות בישראל בכל הזמנים בגיל 87.
פרופסור אברהם יסקי, חתן פרס ישראל לשנת 1982, ומאבות האדריכלות הישראלית בכלל והמודרניסטית בפרט, הטביע את חותמו בכל מהלך 66 שנות המדינה במאות רבות של יצירות מופת המהוות חלק בלתי נפרד מנופה האורבני של מדינת ישראל.
יסקי נולד בקישינב, אז רומניה, כיום מולדבה, עלה לארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, התגורר בתל אביב, התחיל ללמוד אדריכלות בטכניון בחיפה, לחם במלחמת העצמאות וכבר בתחילת שנות ה-50 החל להטביע את חותמו כאדריכל צעיר כשתכנן את כיכר מלכי ישראל בתל אביב, לימים כיכר רבין. בשנת 1965 ייסד את משרד האדריכלות ותכנון הערים שלו, לימים יסקי-מור סיון, קבוצת האדריכלות הגדולה והמובילה בישראל, בה שותף בנו ד"ר יעקב(קובי) יסקי.
קיבל תואר ד"ר לאדריכלות מאוניברסיטת קרנגי מלון היוקרתית וכיהן בין היתר כנשיא לשכת המהנדסים והאדריכלים ושימש כחבר מועצת עירית תל אביב. שימש כפרופסור חבר בפקולטה לאדריכלות בטכניון בחיפה.
פרופסור אברהם יסקי זכה, בנוסף לפרס ישראל, בשלל פרסים יוקרתיים נוספים, ביניהם פרס רוקח, פרס רכטר על תכנון בית החולים הרצפלד בגדרה פרס קפלן ועוד. על יצירותיו האדריכליות הרבות נמנות בין היתר, בנוסף לכיכר רבין אותה תכנן כאדריכל בן 25 בסך הכל, כיכר העצמאות בנתניה, הפקולטה לכלכלה ומדעי החברה באוניברסיטה העברית בגבעת רם, ירושלים, בית הלוחם באפקה, בית י.ב.מ. בשדרות שאול המלך בתל אביב, מגדל האופרה, מגדלי YOO בשכונת צמרות בתל אביב, מגדלי עזריאלי(בשיתוף עם אלי עטיה), מגדלי אקירוב ברחוב פנקס בתל אביב, בניין הפקולטה למדעים מדויקים באוניברסיטת בן גוריון בנגב, מגדל חברת החשמל בתל אביב והיריעה עוד ארוכה.
כמו כן היה יסקי שותף בכיר ומרכזי החל משנות החמישים לפרויקטים ציבוריים מובילים במסגרת השיכון הציבורי וכמה מיצירותיו, דוגמת בנייני מגורים בבאר שבע, נחשבות כיום לאייקון לאותה תקופה.
כאמור כיום בנו של אברהם יסקי, ד"ר יעקב(קובי) יסקי, הינו שותף יחד עם האדריכלים עמי מור ויוסי סיוון לפירמת האדריכלות הגדולה והמובילה בישראל.