ההילולה הציונית לבבא חאקי, הרב יצחק אבוחצירא זצ''ל, תיערך הערב (ראשון) במרכז שפירא.
הרב אבוחצירא שימש כרב הערים רמלה-לוד, חבר מועצת הרבנות הראשית ומראשי תנועת 'הפועל המזרחי'.
בהילולה הערב, בשונה מההילולה המסורתית המתקיימת ברמלה, מבקשים המארגנים - נינו של הרב נריה כנפו, ועמותת הדסים, הבמה להתחדשות רוח יהדות ספרד - לשים דגש על משנתו החברתית והציונית שלטענתם טושטשה במהלך השנים.
"הרב יצחק זצ"ל היה דתי לאומי במלוא מובן המילה", מספר כנפו, "הרב אמר הלל ביום העצמאות, ילדיו היו חניכים בתנועת בני עקיבא, היה נחשב לפוסק ליברלי ומתון וראה ערך וחשיבות רוחנית ודתית בחזרת עם ישראל לארצו ועצמאותו".
במשך תקופה ארוכה אסף הנין, כנפו, מידע רב: קטעי ארכיון, תמונות נדירות, סיפורים אודותי הבבא חאקי ומכתבים נדירים בהם פרס את משנתו. בתקופה ההכנה פגש כנפו בירון אטיאס ואלעד פורטל, העומדים בראש עמותת הדסים ויחד שילבו ידיין כדי להביא להצלחת האירוע, המשלב את ההילולה המסורתית הכוללת סעודת מצווה ופיוטים יחד עם ערב עיון ותערוכה על חייו של הרב אבוחצירא.
בערב העיון, שיתקיים באחוזת אתרוג במרכז שפירא, צפויים לשאת דברים בניו של הרב – שר הדתות וח"כ לשעבר מטעם המפד"ל, אהרון אבוחצירא, וראש מוסדות נר יצחק בירושלים, הרב שמעון אבוחצירא; חתן פרס ישראל ויו"ר מרכז ישיבות בני עקיבא, הרב חיים דרוקמן; סגן השר לשירותי דת, הרב אלי בן דהן ויו"ר תנועת "עם שלם", הרב חיים אמסלם. בראש ערב העיון יעמדו רב העיר מודיעין, הרב אליהו אלחרר וגדול חוקרי חכמי מרוקו, הרב פרופ' משה עמאר.
כהוקרה לרב, יושק בערב ההילולה סידור "ארץ חמדה" ליום העצמאות וליום ירושלים, שיוצא לאור בעריכת 'הדסים' תוך ניסיון לקלוע לרוחו ולהנהגותיו של הרב זצ"ל. הסידור אוגד בתוכו את תפילות ימי ההודאות כפי שניסחו גדולי ישראל יחד עם פיוטים ציונים שנכתבו בשבחה של ארץ ישראל, צה"ל והמדינה, קטעי הגות ומחשבה בתחום הציונות שנכתבו על ידי חכמי ספרד ופרק זיכרון על הרב בו ישולבו קורות חייו ומפעליו יחד עם מכתבים ונאומים שנשא בשבחה של מדינת ישראל.
"בעריכת הסידור שמנו דגש מיוחד על החוויה שעובר המתפלל באוחזו את הסידור", מספרים בעמותה, "הן ברמת העיצוב הפנימי והן ברמת התוכן – המתפלל ירגיש 'בבית'. נוסח התפילה היוצא לאור במהדורה זו הוא כמנהג הספרדים ויוצאי צפון אפריקה בכלל ומרוקו בפרט, ותואם עד כמה שניתן את הידוע לנו על הרב זצ"ל.
"ההלכות בסידור נאספו מתקנות הרבנות הראשית אותה הרב זצ"ל הוקיר והעריך, וראה חשיבות בפסיקותיה ובכבוד העומדים בראשה, לצד פסיקותיהם של חכמי מרוקו בדורות האחרונים". עוד סיפרו ב'הדסים' כי "כבר בשלב הזה הוזמנו מאות סידורים, גם על ידי בתי כנסת שלא נהגו עד היום לקיים את תפילות ימי ההודאות. זו בשורה אמיתית שעושה כבוד גדול לציבור הספרדים כולו, שההודאה לקב"ה על הניסים והנפלאות שעשה לנו בדור האחרון כה טבעית עבור ציבור זה".