
ראש השב"כ לשעבר, יובל דיסקין, מביע התנגדות לשחרור מחבלים מהכלא הישראלי במסגרת המשא ומתן המדיני.
במאמר בעיתון "ידיעות אחרונות" כתב דיסקין, "כדאי לזכור כי המהלך של שחרור מחבלים יכול היה שלא להתקיים בעיתוי הנוכחי ולהידחות לשלבים מתקדמים של המו"מ אילו הייתה נכונות להקפאה — אפילו זמנית — של הבנייה בהתנחלויות.
מהלך כזה יכול היה להיות בעל ערך רב בעיני הפלסטינים, ואני סבור שיש בו היגיון מדיני ופוליטי, מה גם שזה מהלך הפיך שניתן לבטלו בהמשך — בניגוד לשחרור מחבלים".
דיסקין תקף את מפלגת "הבית היהודי" ואת ראש הממשלה, כפי שעשה בעבר, וציין כי "הפעימה הראשונה" של שחרור המחבלים עברה בשקט יחסי, בעיקר בשל עסקה פוליטית שנרקמה ככל הנראה בין ראש הממשלה לראש מפלגת הבית היהודי, זו המשחקת היום בתפקיד מובילת קו ההתנגדות לשחרור, כלשונו. "העסקה כללה עצימת עיניים של הבית היהודי למהלך השחרור השנוי במחלוקת ציבורית עמוקה, בעבור 'דמי לא יחרץ' של מכרזי בנייה חדשים בהתנחלויות בעבור כל פעימה".
דיסקין הדגיש "ברמה העקרונית אני מתנגד נחרצות לשחרור מחבלים תחת לחץ או תחת סחיטה של פיגוע מיקוח כזה או אחר, גם במחיר אי־שחרור של חייל או אזרח חטוף. את זה אני אומר גם כאב לשלושה ילדים המשרתים בו זמנית בצה"ל ביחידות קרביות.
אני סבור כי גם אם ההחלטה הזו חוקית לגמרי מבחינת הממשלה, שחרור תחת לחץ פוגע ביכולת ההרתעה של מדינת ישראל, משדר חולשה, מעודד פיגועי מיקוח נוספים, מחזק מחדש את תשתיות הטרור ופוגע קשות ברגשות משפחות נפגעי הטרור וחלקים נרחבים בציבור הישראלי.
לעומת זאת אני סבור כי ממשלה יכולה במקרים מיוחדים לקבל החלטה על שחרור מחבלים — כיוזמה שלה — לצורך קידום מהלך מדיני, אולם שלא תחת סחיטה או לחץ של ארגון טרור או של מדינה אחרת.
עקב רגישותו הציבורית הגבוהה, ראוי כי מהלך כזה יידחה ככל הניתן לשלבים המאוחרים ביותר של המו"מ כשיש בו כבר הישגים או התקדמות משמעותיים וניתן יהיה להסבירו לציבור ולמשפחות נפגעי הטרור".
במאמר מביע דיסקין התנגדות לשחרר יהודים שביצעו פעולות טרור, "אני גם רואה פסול ופגם חמור ברעיון לכרוך בין שחרור מחבלים פלסטינים לשחרור מחבלים יהודים. לא יכולה להיות בעיניי שום הצדקה לביצוע פיגועי טרור על ידי יהודים אזרחי מדינת ישראל, מדינה שיש לה צבא חזק, שב"כ, מוסד ומשטרה. נטילת החוק לידיים על ידי אזרחי המדינה ושימוש בטרור נגד חפים מפשע הם מעשה חמור ומסוכן מאין כמוהו, ויש להתייחס אליו בחומרה יתרה. התייחסות סלחנית למקרים כאלו, כפי שכבר אירע במדינת ישראל במקרה של 'המחתרת היהודית', הינה פסולה, עלולה לעודד חזרה על המתווה הזה ומערערת את הצידוק המוסרי שלנו לענישה חמורה של מחבלים המעורבים בטרור בצד הפלסטיני. על כן עסקאות פוליטיות הכורכות שחרור מחבלים יהודים על מנת 'להמתיק את הגלולה' של שחרור מחבלים פלסטינים פסולות בעיניי מעיקרן".