אני רוצה לצאת לחירות אישית

איך מתכוננים להתחדשות, הצמיחה, של חודש ניסן ומרגישים בני חורין? דווקא בתוך ההכנות לפסח אנו מצווים לצאת החוצה אל הטבע...

אודליה מימון , א' בניסן תשע"ד

לצאת אל הטבע
לצאת אל הטבע
פלאש 90

ראש חודש ניסן כבר כאן. אנו נכנסים בגאון לחודש החרות, הפריחה והאביב. איך מתכוננים לחודש כזה? איך מכילים בתוכנו את ההתחדשות, החירות והפריחה? כיצד אפשר ליישם זאת ולהרגיש בני חורין?

ברכת האילנות המיוחדת לחודש זה- מלמדת אותנו רבות על החיים, על פריחה והתחדשות!

ראשית כידוע, את ברכת האילנות אנו מברכים על אילנות פרי- בזמן פריחתם. כאשר אנו רואים שמתחילים לצמוח פרחים על העץ (ויש שאומרים אפילו כשרואים רק עלים), אנו מברכים את הברכה המיוחדת לחודש ניסן. כלומר, איננו מברכים זאת על הפרי, אלא רק על הפרח שלו.

מדוע בעצם? הרי לכאורה נדמה שעדיף לברך על המוגמר. עדיף להודות ולהלל על הפרי שמתגלה, ומדוע אנו מברכים דווקא על הפרחים?

אלא שהפריחה מדגישה לנו את ההתחלה של ההתחדשות. את החיים החדשים שנוצרים. להודות על המוגמר זאת לא "חכמה". אלא דווקא הכוח להודות על ההזדמנות החדשה, להתפעל מהאפשרות שעומדת בפתחנו, מהיציאה מימי השלכת האפרוריים, לעבר ימי הצמיחה- שם טמון הכוח. בנקודת ההתחלה. באמון שלנו בהתחדשות. בתחילתם של ימי השפע. וכמו באילנות, כך גם בחיים.

לא פעם אנו זוכרים להודות דווקא כשזוכים לפרי השלם והמוגמר. לתוצאה הסופית. אבל, כך מלמדת אותנו ברכת האילנות, הכוח טמון דווקא ביכולת להודות על ההזדמנות לצאת לדרך של שינוי. גם אם עוד לא הגענו לסוף. גם אם רואים רק עלה קטן, רק פרח שמבצבץ- זה הזמן לשבח ולהודות על ההזמנות הזו של השינוי, של הצמיחה. העלה הקטן כבר מבשר לנו- על הסיכוי החדש שעומד בפתח. וזו כבר סיבה למסיבה.

ברכת האילנות מדגישה לנו את החשיבות להכיר בערך של ההתחלה החדשה. של השלב הקטן שבדרך. כל שלב, כל עלה, כל פרח- הם שלב נוסף בהתקדמות, הם צעד משמעותי ובעל ערך שמקרב אותנו על הפרי השלם שאנו חפצים בו.

דבר נוסף ומעניין מאוד אנו לומדים מתוך ברכת האילנות. בספר שולחן ערוך כתוב כך: " היוצא בימי ניסן וראה אילנות שמוציאין פרח אומר: ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם". אם שמתם לב, יש כאן ניסוח מעניין...

" היוצא בימי ניסן...".

כלומר, בשביל לראות את הטוב, בשביל לברך על ההתחדשות- צריך קודם כל לצאת. לצאת לרגע מעצמי. מהטרדות של היומיום. מהלחצים, מהביקורתיות, מהפסימיות. זה הזמן לצאת אל הטבע והמרחב- אל הבריאה היפה. לצאת מהמבט הקטן שלי- אל מבט רחב יותר. מבט של אמונה, של התחדשות וצמיחה.

בימי ניסן ואולי דווקא בתוך ההכנות הרבות לחג הפסח, אנו מצווים גם לצאת החוצה. לצאת מהבית אל הטבע. להירגע קצת. לנשום אוויר של התחלה חדשה. של טבע, של צמיחה ופריחה.

ימי ניסן אלו ימים של יציאה לחירות. אחת הדרכים לעשות זאת היא דרך היציאה לטבע. דרך הפריחה המתחדשת. ההתבוננות על הבריאה שמתלבשת בצבעים צבעוניים. היציאה אל הטבע, ההתבוננות על יופי הבריאה, על התקווה הנולדת מתוך הפריחה החדשה- שם טמון הכוח והאמונה שלנו בצמיחה ובשינוי הפנימי שלנו.

להתבונן על העץ הקטן שמתחיל לפרוח- ולקבל כוח של התחדשות, של ברכה, של יופי ושפע.

שנזכה לצאת לחירות הנפש, להאמין ולשמוח גם בצעד הקטן, ליהנות מההתחדשות ולהתברך בכל.

ומזמינה אתכם להצטרף, להרצאה אינטרנטית- ללא עלות שתיתן כלים מעשיים רבים ליציאה לחירות אישית, לשינוי ושחרור, ולהכנה נפשית- רוחנית לחג הפסח!

אודליה מימון (MA) מטפלת זוגית ואישית, מחברת הספר "אוצרות פנימיים"- מודעות עצמית יהודית. מנחת סדנאות ומרצה. קליניקה בירושלים וביד בנימין. לתגובות: otsarpnimi@gmail.com