הכנסת כבר יצאה לפגרה, אבל הסערה סביב חוק הגיור החדש בהחלט לא יוצאת לחופשה.
דומה כי החוק, אחד הבולטים בגל חוקי דת ומדינה שמקדמת הקואליציה, מנקז אליו את תשומת הלב של לא מעט גופים, ארגונים וגם מחוקקים, שמבקשים להכתיב באמצעותו נורמות חדשות בנוגע לצביונה היהודי של מדינת ישראל.
בהמולת התעמולה התקשורתית והציבורית שמייצרים בעלי האינטרסים השונים בעד החוק, דומה כי קולם של הגורמים הרלוונטיים ביותר לסוגיה - הרבנים ופוסקי ההלכה, הופך לרחשי רקע כמעט בלתי נשמעים.
חוק עם פרצות גדולות
שיחות עם כמה מזקני ומובילי ההנהגה הרבנית של הציונות הדתית מגלות כי לכולם עמדה כמעט זהה ביחס לחוק, ושביעות רצון היא הגדרה רחוקה מאוד מבחינתם. הרב דב ליאור, רבה של קריית ארבע-חברון, שמע על פרטי החוק, המיוחס לח"כ אלעזר שטרן, מפי סגן השר אלי בן דהן. בלשון המעטה, הרב ליאור לא היה מרוצה כלל ממה ששמעו אוזניו. "לפי מה שראיתי, בחוק הזה יש פרצות גדולות", קובע הרב ליאור בשיחה עם 'בשבע', ומסביר: "ראשית, השאלה היא מי המוסמכים לקבל את הגרים. לפי ההלכה, קבלת גרות בבית דין היא לאחר שבית הדין משתכנע שאדם זה מקבל עליו תורה ומצוות. בלי זה אי אפשר. גם אם הוא משרת בצבא, גם אם הוא רוצה להיות ישראלי, או רוצה לחיות במדינת ישראל. זה לא מספיק כדי לקבל אותו כיהודי".
החשש בחוק החדש, לדברי הרב ליאור, הוא מפני חוגים מסוימים ש"יש להם מגמה להקל בתהליך הזה, לכתחילה או בדיעבד. הקלות כאלה הן לעיכוב מבחינת קבלת הגיור. על פי החוק החדש, כל מקום יוכל להקים לעצמו בית דין ולגייר. אבל לא כל רופא יכול להיות מנתח. צריך מישהו שמומחה לעניין באופן ספציפי. גם בגיור, צריך רבנים שמיוחדים לנושא הזה. יש בתי דין לגיור, שם יושבים אנשים שמומחים לנושא וצברו בו ניסיון. מי שבאמת רוצה להתגייר, רוצה לחיות לאורה של תורה – הדלת שם פתוחה בפניו".
פרצה נוספת שמזהה הרב ליאור בחוק היא סמכותה של הרבנות הראשית. "בענייני דת צריך הסכמה של הרבנות הראשית. אי אפשר לעקוף אותה בחוקים כאלה. לכן יש להתנגד לחוק במתכונתו הנוכחית". הרב ליאור אומר כי ניתן יהיה לקבל את החוק, "רק אם יתמלאו במלואן כל הדרישות והתיקונים שמכניס סגן השר בן דהן לחוק, לאחר שהוא מתייעץ עם רבנים. ודאי שלא כפי שהוגש כעת".
הרב ליאור חושש גם מפני פרצה בחוק שתיתן גושפנקה רשמית של מדינת ישראל לגיורים רפורמיים: "החוק מאפשר לכל רב עיר לגייר. מחר יאפשרו גם לרב קהילה לגייר, וזה עלול להיות גם רב קהילה רפורמית". ציור עתידי בעייתי נוסף שעלול להתרחש בעקבות מימוש החוק, הוא פיצול בתוך העם על רקע חוסר אמון בגיורים החדשים: "גיור כזה עלול ליצור מצב שהנכדים שלנו יצטרכו לחפש בספרי יוחסין, כי לא בטוח שמי שהם ירצו להינשא לו, למשל, הוא באמת יהודי", מתריע הרב ליאור. בכלל, אומר הרב, התוצאה של החוק תהיה שחלק מהרבנויות לא יכירו בגיורים, "ואז מה הרווחנו מהחוק?".
הטענה של יוזמי החוק, בין השאר, היא שרבים לא מגיעים בכלל להליך הגיור בשל ביורוקרטיות שמערימה עליהם מערכת בתי הדין. החוק החדש אמור לשיטתם להפוך את הגיור לידידותי יותר, למשוך את המתגיירים ובכך לפתור את בעיית ההתבוללות הצפויה.
הרב ליאור אינו מתרשם מהטענה. "אם הם מודים שאנשים לא באים להתגייר, זה סימן שאותם אנשים לא באמת רוצים להיות יהודים", הוא קובע, ומעיד: "אני ישבתי בבית דין לגיור וראיתי. מי שבית דין באמת משוכנע שהוא אמיתי ברצונו להתגייר – ודאי שמגיירים אותו. לא שמעתי עד היום שצובאים על בתי הדין ויש עומס יתר. לסיכום, הכלל הוא שמי שלא באמת רוצה לקבל עול תורה ומצוות, זו הצגה וזה לא גיור באמת".
החוק זוכה לתמיכה של רבנים, כמו למשל ארגון רבני צֹהר שעומד מאחוריו. מה דעת הרב על כך?
"יש דברים שהם למעלה מהשגתנו, שאנחנו לא מבינים", משיב הרב ברמז.
תקדים מסוכן
הרב חיים דרוקמן עמד שנים רבות בראש מערך הגיור במשרד ראש הממשלה. הוא חתם על כחמישים אלף תעודות גיור, ומדיניות הגיור שלו נחשבה מקלה יחסית למה שהיה נהוג עד לתקופתו בבתי הדין. על אף ואולי דווקא בשל הרקורד הענף שלו בתחום הגיור, מביע הרב דרוקמן הסתייגות מחוק הגיור החדש. בשיחה עם 'בשבע' מסרב הרב דרוקמן להתייחס לפרטי החוק המוצע, אולם הוא חוזר על עמדת יסוד ביחס לחוק זה, כמו גם לשאר חוקי דת ומדינה. בראשית דבריו הוא מבקש להדגיש כי עמדתו העקרונית תומכת בהסדרת הגיור בחקיקה. "טוב שיהיה חוק בנושא הזה, כי עד כה לא היה חוק בתחום הגיור. יש ערך לכך שהגיור במדינת ישראל לא יהיה הפקר אלא מוסדר על פי חוק ועל ידי הרבנות הראשית לישראל. כפי שנישואין וגירושין מתנהלים על פי חוק, שקובע כי הם יוסדרו על פי דין תורה, כך צריך גם בגיור, כדי למנוע כל מיני תביעות בבג"ץ בנושא הזה".
עצם החוק הוא חשוב, אומר הרב דרוקמן, אולם ישנו תנאי הכרחי לחקיקתו של חוק כזה. "חשוב שבמדינת ישראל יהיה גיור אחד שמוכר על ידי כולם, ולכן חוק כזה חייב להיות מתואם ומוסכם עם הרבנות הראשית לישראל. לא יכול להיות שהכנסת תחוקק חוק בנושא שיש לו השקה לתחומים דתיים והלכתיים, ולא תתאם זאת עם הרבנות הראשית".
האם החוק לכשעצמו מקובל על הרב?
"אני לא רוצה להתייחס להצעה פרטנית", מסתייג הרב ומסביר כי הוא נוגע בעניין ולכן מעדיף לא להתבטא בו בפרהסיה. "אבל גם אם יוכיחו לי שאין בעיה ממשית בהצעה מסוימת, אני חושב שעקרונית אי אפשר לחוקק דבר כזה בכנסת בלי תיאום עם הרבנות הראשית. דבר כזה הוא תקדים מסוכן", מתריע הרב דרוקמן, "מחר זה עלול לקרות בעוד כל מיני נושאים. לכן צריך להתנגד לזה בכל תוקף".
בתור מי שמכיר מבפנים את התנהלות בתי הדין, מה הרב משיב לטענה של יוזמי החוק, שמבקשים להקל על המתגיירים את התהליך המורכב ולעתים מרחיק, לטענתם?
"בלי לומר איזושהי טענה על המציאות הקיימת, אני מוכן לומר עקרונית: אני בעד כל הצעה שיכולה לקרב אנשים לנושא הגיור. במציאות הקיימת רק ציבור קטן מגיע להתגייר, זו עובדה. אם יש דרכים להביא ציבור יותר גדול – זה בוודאי מענייננו. אנחנו מדברים לא להביא סתם גויים שיתגיירו, אלא מזרע ישראל, כאלה שנמצאים בארץ ואותם מצווה לקרב. המציאות הנוכחית עלולה לגרום להתבוללות בארץ ולכן ראוי לחפש דרכים לפתור זאת. אבל גם בהצעות חדשות שאולי יעוררו אנשים לעבור את התהליך, עדיין המתגיירים יצטרכו לעבור תהליך לא פשוט של לימוד במשך כשנה. ודאי שאי אפשר לגייר בסיטונאות ובלי תהליך מכין".
הרב דרוקמן מזכיר כי במציאות הנוכחית, כעשרים שנה אחרי העלייה הגדולה מחבר העמים, רבים מאלה שעלו ונזקקו לגיור אך לא עשו זאת אז, לא ממהרים כעת להגיע לבתי הדין. "אנשים התרגלו שאפשר לחיות במדינה גם בלי גיור, אז למה להם להתגייר? לכן ממילא הם לא באים. אם אפשר למצוא דרכים חדשות לעורר אותם לבוא – אדרבה, אבל חלילה לא לזוז כהוא זה מגיור אמיתי על פי ההלכה".
הרב צפניה דרורי, רבה של קריית שמונה וראש ישיבת ההסדר בעיר, מכיר אף הוא את עולם הגיור מבפנים, בתפקידו כאב בתי הדין לגיור באזור הצפון. בשיחה עמו הוא מבהיר כי עצם הרעיון שרבני ערים יוסמכו גם הם כמגיירים אינו רעיון חדש והוא מקובל לכל הדעות. "לפי מה שאני יודע, עד היום הרבנות הראשית תמכה בכיוון של הרחבת הגיור על ידי רבני ערים, אך התנתה זאת בכך שהם יעברו את המבחנים ויקבלו הסמכה על ידה. בכך אין כל חידוש".
מדוע אם כן התעוררה מחלוקת סביב החוק?
"הסערה נובעת מאי הבנות בין הצדדים", טוען הרב דרורי, ומסביר: "הבעיה נולדה מכך שאלה שהציעו את הצעת החוק, הכניסו לתוכה גם 'עיזים', כך שגם רפורמים יוכרו במדינת ישראל כמגיירים. זה היה כל השנים בניגוד לדעת הרבנות הראשית, הציבור הדתי ונציגיו הפוליטיים. מי שמתכוון להכניס בתוך חוק טריוויאלי שמקובל על כולם עיזים כאלה, יגרום לכל החוק לרדת לטמיון. השלב הבא הוא שישאלו למה לא לקבל ליהדות גם בלי קיום מצוות".
הרב דרורי קובע בחריפות: "זה לא חוק, זה הפקר. אם עושים דבר כזה מפקירים את הגיור בידי הרפורמים מאמריקה. כל גוי יוכל לעבור אצל רב רפורמי בלי לעבור גיור כהלכה. הדבר הזה הוכנס לחוק ברגע האחרון ברמאות, זה לא היה מקובל על אף אחד. מישהו לא הגון הכניס את זה. צריך שהחוק יחזור למתכונתו המוסכמת".
בכל זאת, יש גוף רבני בשם ארגון צֹהר שמביע תמיכה בחוק.
"מה שרבני צֹהר מבלבלים את המוח, אני לא אחראי. אם הם היו יודעים מה יש שם, הם לא היו מקדמים את זה".
הטענה של מקדמי החוק היא שיש ביורוקרטיה שמקשה על הגרים בבתי הדין, ולכן צריך לפתוח ולהקל את התהליך.
"הם צודקים לגמרי. יש ביורוקרטיה, וצריך לאפשר לכמה שיותר אנשים להתגייר. אבל", מדגיש הרב דרורי, "הבעיה הביורוקרטית היא לא אצל הרבנים, אלא אצל משרד הפנים, בוועדת החריגים, אחר כך אצל הפקידים ששכחו לתרגם משהו, שכחו טופס מסוים ומוליכים את המתגיירים רצוא ושוב. מדינת ישראל צריכה פקידות טובה. יש פה מערכת שלא יודעת לעבוד. נתנו יותר מדי סמכות למשרד הפנים בשאלה מתי ומי יתגייר, ונוצר פרדוקס שבו אנשים כשרים שומרי תורה ומצוות מחכים חמש שנים שייתנו להם אישור להיכנס לבית הדין".
"אין סתירה להלכה"
גם הרב יעקב אריאל, רבה של רמת גן, תקף מספר פעמים את החוק. בעמדה שפרסם בעניין אמר הרב אריאל כי הוא אכן תומך במציאת פתרונות שיסייעו להתייעלות תהליך הגיור ולנוחותם של המתגיירים, אולם לדבריו "הצעת החוק במתכונתה הנוכחית היא בעייתית". על פי הרב אריאל, כיום דיין חייב בהכשרה מינימלית של עשר שנות לימוד. "חוק שטרן מאפשר לרבנים שלמדו הרבה פחות לגייר, והדבר יהפוך את נושא הגיור לחוכא ואיטלולא, פשוט לעשות צחוק מהעבודה".
"צריך לזכור", מציין הרב אריאל, "כי רבני ערים לא מתמנים בשל סמכותם התורנית אלא בשל שיקולים ציבוריים נוספים. כפי שרב עיר לא דן בענייני חופה וקידושין, הרי שגם בנושא זה לא יכול להיות שכל רב קהילה יוכל לעסוק בנושא הלכתי כה רגיש". הרב אריאל גם מתח ביקורת על התמיכה הפומבית שהעניק ארגון צֹהר להצעת החוק.
בארגון צֹהר מגיבים לטענות שהועלו נגדם בכתבה, ומדגישים כי עדיין אין עמדה רשמית של הארגון ביחס לטיוטות החוק – זו של ח"כ שטרן וזו של סגן השר בן דהן. "מועצת רבני צֹהר תתכנס ביום רביעי הקרוב כדי לדון בגרסאות השונות שהוצעו לחוק הגיור, ולאחר מכן תגבש עמדה מסודרת", מבהיר יו"ר הארגון, הרב דוד סתיו, בשיחה עם 'בשבע'.
זקני רבני הציונות הדתית מתנגדים בתוקף לחוק. כיצד ארגון צֹהר בוחר לתמוך בחוק?
הרב סתיו אומר כי "ארגון רבני צֹהר לא תומך או לא תומך בחוק. אנחנו מבקשים לקדם את סוגיית הגיור בישראל, בעיקר גיור הקטינים". יצוין כי במאמר הלכתי מפורט ומנומק שפרסם הרב סתיו, הוא קובע מספר קריטריונים להקל בגיור קטינים, באופן שמאפשר לגייר אותם גם ללא קבלת עול מצוות.
ביחס לטענת הרבנים כי החוק מרחיב בצורה בעייתית את סמכותם של רבני ערים לגייר, אומר הרב סתיו: "רבני ערים גיירו פה במשך ארבעים שנה. אני לא מאמין שיש מישהו שחולק על העיקרון שהם יכולים לגייר, זה נכון על פי ההלכה והשולחן ערוך. במסגרת כושר לרבנות עיר הם עוברים מבחנים גם בנושא הגיור". הרב סתיו מדגיש את האבסורד לדעתו, בכך שדווקא רבני הערים עוברים מבחני גיור, בעוד הדיינים, שבפועל עוסקים בגיור, לא עוברים מבחנים בתחום זה במסגרת קבלת הכושר. "לא ייתכן שדווקא אלו שעברו הסמכה בתחום, לא יוכלו לעסוק בו", הוא תמה.
לדברי הרב סתיו, השאלה היא לא מי עוסק בגיור, אלא מי מוסמך לחתום על המרת דת. "בנושא הזה, אף אחד לא מתכוון לבטל את סמכות הרב הראשי". בכלל, מבקש הרב סתיו לחלק, הסוגיה סביב החוק היא פוליטית ולא הלכתית. "לכן, בכל טיעון של רב בנושא יש לבחון למה הוא מתנגד. גם אנחנו תומכים בדברים מסוימים, ובדברים אחרים לא. לדבר על הלכה זה עניין אחד, לדבר על פוליטיקה זה עניין אחר. לכן, אני בעד שרבני ערים יגיירו, בוודאי שתוך חתירה מקסימלית לתיאום עם הרבנות הראשית. אבל אני לא מוכן שפוליטיקאים חרדים וראשי ש"ס יכתיבו לכל העולם הרבני את דעותיהם. לא ייתכן שניתן להם לשלוט ולקבל החלטות שמעצבות את מדיניות הגיור בישראל".
מה לגבי החשש של פתיחת פתח לגיור הרפורמי?
"רבני הערים הוסמכו לרבנות על ידי הרבנות הראשית. איך נכנסים פה רפורמים? למה על רישום נישואין וכשרות, שנמצא בסמכות רבני הערים, לא שואלים וחוששים שזה פתח לרפורמים?".
הרב סתיו מסכם ואומר כי "אנחנו בעד לעשות הכול כדי לאפשר למי שרוצה להתגייר ולהקל על תהליכים פרוצדורליים. מי שטוען שאנחנו רוצים להוריד את הקריטריון של קבלת עול מצוות – פשוט משקר".