"בכל סעודת שבת קיים קושי לשלב באותו דיון גם ילדים בוגרים וגם ילדים קטנים, מבלי שצד אחד יאבד עניין וסבלנות. קושי זה גדל עשרת מונים בליל הסדר, עת יושבים סביב אותו שולחן אנשים רבים, בני שלוש ולעתים אף ארבע דורות". בקביעה זו פותח הרב יונה גודמן את דבריו, בבואו להציע דרך מעשית לשילוב ילדים בגיל הגן במהות ליל הסדר.
לדבריו, "צריך לזכור שבערב זה יש מצווה מדאורייתא לחנך את הילדים ולהעביר להם את משמעות החג ובשורתו. בגילים קטנים ממש זה לא תמיד מתאפשר בעזרת הנוסח הרגיל של ההגדה, כל שכן כשהשעה מאוחרת". הרב יונה מאמין שיש לברך על התופעה הגוברת של הכנה (מראש!) של חידונים, משחקים, קטעי הצגה ואמצעים נוספים שמוסיפים עניין והבנה לליל הסדר. הוא מדגיש כי "זאת בתנאי שהחידונים והמשחקים הם אמצעי להבניית הזדהות עם ליל חירותנו ולא חלילה מרכיב בהפיכת המפגש ל'ערב משחקים' נחמד".
ברם, טוען הרב גודמן, "רוב המשחקים והחידות מיועדים לגיל בית ספר יסודי ולילדים היודעים לקרוא, ועדיין מתפספסים ילדים בגילאי 2–6". לדעתו, "עבור גילים אלו ראוי לשקול הכנת "סדר לילדים"; אותו נקיים צמוד ולפני תחילת ליל הסדר; סמוך לשולחן הערוך של המבוגרים, כשכולו מותאם לרמתם. ניתן להניח על שולחן הסדר הקטן של הילדים קערת ליל סדר ולדבר עליו; לספר סיפורים בפאתוס שאינו מתאים לסדר של המבוגרים; לשלב קטעי משחק שמותאמים להם ועוד".
לדעת הרב יונה, הצעה פרקטית זו עשויה לסייע לנו לשתף את ילדינו בצורה ממשית בעוצמת המשמעות של ליל הפיכתנו לעם שנבחר על ידי הקב"ה וממשיך בעזרתו לצעוד אל עבר גאולתו.