"השאיפה שלהם היא להקטין את הרבנות"

גל החקיקה הדתית מעורר המחלוקת הוליד בתקופה האחרונה פעילויות ספונטניות של כמה ארגונים שפועלים במקביל כדי להיאבק בחוקים החדשים.

משיחות עם אנשים שעומדים מאחורי היוזמות השונות, עולה שאין יד מכוונת או קמפיין מתוכנן נגד הבית היהודי בכל הקשור לחוקים בנושאי דת ומדינה. מארגני היוזמות מספרים ל'בשבע' כי הסיבה לריבוי הכנסים, היוזמות והשיחות נגד החקיקה, היא פועל יוצא של "כעס עצור" כלשונם על התנהלות חברי הכנסת של הבית היהודי בנושא החקיקה.

ביקורת גם בקרב המיינסטרים

בשטח מתקיימות לא מעט שיחות של רבנים, רובם משתייכים לחוגי ישיבות מרכז הרב והר המור, נגד מהלכי החקיקה. על הפרק עומד חוק הגיור, שגורם לכעס ולביקורת רבה כמעט בכל חוגי הרבנים של הציונות הדתית. בין המבקרים נמצאים גם רבנים מהמיינסטרים של הציונות הדתית, כדוגמת הרב צפניה דרורי, ראש ישיבת קריית שמונה, והרב חיים דרוקמן, נשיא מרכז ישיבות בני עקיבא.

כאמור, לא מדובר רק בביקורת נגד חוק הגיור. בעולם הישיבות של הציונות הדתית אפשר לשמוע ביקורת קשה גם על חוק הגיוס, חוק הבלניות, חוק הכשרות והתיקונים בחוק הנישואין. במוצאי השבת האחרונה נשא הרב הראשי של פתח תקווה, הרב מיכה הלוי, דברים קשים נגד התנהלות הבית היהודי, רבני צֹהר וארגוני רבנים אחרים בציונות הדתית. הצטרף אליו הרב צבי קוסטינר, ראש ישיבת מצפה רמון, שתקף בחריפות את חוק הגיור והתנהלות המפלגה הציונית-דתית. בחול המועד פסח יתקיים בישיבת 'עטרת כהנים' כנס שיעסוק בסוגית גל החקיקה, וגם שם צפויים להישמע דברי ביקורת קשים נגד הבית היהודי.

בין היתר הוקמו לאחרונה כמה גופים שעוקבים אחרי החקיקה בתחומים דתיים בכנסת: ארגון 'עין פקוחה' מטעם רבנים בישיבות הסדר ובמכינות, אשר מפקח ומבקר את החוקים הנידונים בכנסת; וארגון 'ליב"ה – ליבה יהודית בציבוריות הישראלית', אשר פרסם כמה חוברות המבקרות חוקים שחלקם מובלים על ידי הבית היהודי וחברי כנסת ציוניים-דתיים ממפלגות אחרות. שני הארגונים טוענים כי הזהות היהודית תיפגע קשות אם חוק הגיור וחוקים אחרים יעברו בכנסת.

כך לדוגמה נכתב באתר 'עין פקוחה': "בשנה האחרונה עולים בכנסת חוקים שבאים לשנות את מערכי הגיור והנישואין. המטרה שלהם זה 'איש הישר בעיניו' או יותר נכון 'רב הישר בעיניו'. חוקים אלה פוגעים בזהות היהודית במרחב הציבורי של המדינה. הפרטת היהדות מסוכנת, היא פוגעת באחדות העם. אי אפשר לעצום עיניים ולהתעלם מהמגמה של החוקים והמטרה המוצהרת של מי שיוזם אותם. אי אפשר להתייחס לכל חוק כפתרון טכני לבעיות של כמה אנשים מסכנים. יש כאן מגמה ברורה. מחובתנו, כמי שעם ישראל יקר לנו ומדינת ישראל חשובה לנו, לדאוג לכך שנציגי הציבור שלנו ימשיכו לשמור על הזהות היהודית של המדינה. עלינו לפעול 'לשנות כיוון', לחזק את הזהות היהודית והמשפחה היהודית, ולחזק את הכבוד של עם ישראל לתורה".

נכון לעכשיו, האנשים שעומדים מאחורי היוזמות מסרבים לדבר על הסוגיות הללו בתקשורת, אך בשיחות סגורות הם אומרים כי השטח בוער. "אין כאן יד מכוונת שמארגנת כנסים ומחאות ושיחות של רבנים נגד התנהלות הבית היהודי, אבל בהחלט יש כאן דאגה כנה ועמוקה לגורל העם היהודי", אומר אחד מיוזמי הכנסים נגד גל החקיקה. "יש התמרמרות וגם כעס על ההיסחפות של הבית היהודי סביב חוקים שעלולים לפגוע בצורה קשה ביותר בזהות היהודית של עם ישראל. לכן אפשר לראות לאחרונה לא מעט התארגנויות של אנשים מודאגים. זה מגיע מתוך האנשים שמביטים אל מה שקורה בכנסת ולא מבינים איך מפלגת הציונות הדתית נותנת הכשר לחוקים האלה".

פגיעה במטרות המפד"ל לדורותיה

בכנס שהתקיים במוצאי השבת האחרונה בפתח תקווה ביוזמת ארגון 'ליבה יהודית', נשאו דברים הרב צבי קוסטינר, ראש הישיבה במצפה רמון, ולאחריו הרב מיכה הלוי, רבה הראשי של פתח תקווה. השניים תקפו בחריפות את חוק הגיור החדש בפרט, ואת גל החקיקה בנושאי דת ומדינה בכלל. בתוך כך הם לא הסתירו את ביקורתם הנוקבת על חברי הבית היהודי ועל רבנים שונים הנלווים לפעילותם.

הרב קוסטינר פתח את דבריו בציון תחנות הדרך ההיסטוריות של המפד"ל ובנותיה בתחום יחסי דת ומדינה. לדבריו, מאז ומעולם נאבקו נציגיה הפוליטיים של הציונות הדתית על שמירת צביונה היהודי של מדינת ישראל, בכל הנוגע לפרהסיה ולמרחב הציבורי שבה. הוא פירט את ההישגים בתחום שמירת הסטטוס-קוו בשמירת השבת, החינוך הדתי, ניהול דיני המשפחה בבתי הדין הרבניים, כשרות בצה"ל ועוד. "זה הדברים שהציונות הדתית נלחמה עליהם בכל הדורות. כל הרבנים והח"כים היו בעד הנקודה הזו – ציבוריות רק על פי תורה".

ואולם, טוען הרב קוסטינר, "מיום הקמת הממשלה החדשה והברית שנכרתה בתוכה, השורש הוא בדיוק הפוך. אתה רוצה להתחתן עם גויה? בבקשה. צריך לנסוע לקפריסין כדי להתחתן עם החבר שלך? מסכנים, תן להם אפשרות להתחתן פה". כך גם לגבי חוק הגיור: "בחוק החדש הגיור זה לא עניין של דת אלא של לאום. ואז גם רפורמי, מישהו שהיה בצבא – הוא יהודי באופן אוטומטי. הם אומרים: איש באמונתו יחיה. האסטרטגיה שלהם – של פירון, שטרן, רונצקי, נפתלי ואיילת – היא ליברלית. כשתהיה ליברל – תקבל הכול".

הרב קוסטינר יצא גם נגד ההצעה לרב ראשי אחד, שאושרה כבר: "שלושים שנה היה פה ראשון לציון, בתפקיד כיהנו גדולי ישראל. עכשיו נזרוק אותו? השאיפה שלהם היא להקטין את הרבנות". גם נושא מנהל בתי הדין הרבניים הוא לדידו פגיעה נוספת: "בתי הדין הרבניים הם שורש ההקמה של תורה בישראל. פשיטא שמנהל בתי הדין כפוף לרבנות הראשית, כך הכול על פי תורה. הם רוצים אישה, כמובן – משלהם, שתנהל את בתי הדין".

שורש המחלוקת, לדברי הרב קוסטינר, הוא בשאלה האם מדינת ישראל היא כלי טכני או מדינה קדושה. "האם המדינה רק נותנת שירותים, ואז אם אתה רוצה היא מסייעת לך להתחתן עם חבר שלך, או שהדת והמדינה הן דבר אחד. בנקודה הזו אנחנו לא ליברלים – אנחנו רוצים צבא יהודי שיש בו רק אוכל כשר, שלא תהיה תחבורה ציבורית בשבת, שציבורית כל היסוד יהיה שמתוך התורה אנחנו באים למדינה".

המתקפה של הממסד, טוען הרב קוסטינר, מכוונת דווקא אל המגזר הדתי שמבקש להשתלב במדינה: "הצבא היום רוצה כביכול את החרדים. לשם כך מוכנים לבנות להם מתקן נפרד בתל השומר, כל השטח יהיה סטרילי לגמרי, אף בת לא תיכנס. אבל לגבינו הדתיים – הצבא רק מקטין את צעדינו בכל דבר שהוא יכול. בבה"ד 1 ביטלו את השילוב הראוי. הם רוצים להקטין אותנו מבחינה ציבורית. אבל למרות זאת, בצבא עצמו אנחנו רואים שבתי הכנסת מלאים כל ליל שבת, אנשים מבקשים להניח תפילין, להתפלל. לא עוזר להם, ומזה הם מפחדים".

בנושא הגיור התריע הרב קוסטינר מפני מה שכינה "שיטת הסלאמי": "על פי חוק הגיור החדש, בשיטת הסלאמי, הם יגיירו גם את האריתריאים. הטקטיקה שלהם היא בהתחלה להתיר גיור לכל רב בישראל, אחר כך יגישו בג"ץ על זה ואז בשם השוויון יגיירו גם אריתריאים. כל רב או מוסד יוכל לגייר, הכול יתנהל על ידי כסף".

"יש דברים שלא מכניסים בחוק"

הרב מיכה הלוי מיקד את דבריו בתפקידה ובמעמדה של הרבנות הראשית בכלל, ובנוגע לחוקים העומדים על הפרק בפרט. תחילה הקדים הרב הלוי את הנחת היסוד שהייתה מקובלת בממשלות ישראל עד כה, גם אלה שלא הבינו לעומק את משמעותה של מדינה יהודית. "בכל זאת הם הבינו שדברים מסוימים לא מכניסים לתוך חוקים, כי זה מקטין אותם. היום למשל מתגאים בכך שמעמד בני הישיבות נכנס לחוק, שהחוק מכיר בבני הישיבות", הוא מכוון לחוק הגיוס החדש, "זו גאווה? הגאווה הייתה של מקימי המדינה, שהבינו שמעמד בני הישיבות זה דבר גדול מכדי להכניס לחוק".

אותו עיקרון חל גם לגבי הגיור: "הסמכות האחת והיחידה להכיר בגיור היא הרבנות. זה חילול השם להכניס את זה לחוק! האם הנפש היהודית יכולה להיכנס למסגרת של חוק? האם גם אכילת בשר וחלב תכניסו לחוק? שבת? גיור? אלו נושאים שלא שייכים לפוליטיקה. אל תיגעו בזה! מי שׂמכם? מי נתן לכם רשות לגעת ביסודות הקודש של מדינת ישראל?", תקף הרב את פעילות הח"כים. "אסור בכלל לדון בפרטי החוק הזה, גם אם יתוקנו בו פרטים כאלה ואחרים. מבחינתי אין חוק כזה, לא יקום ולא יהיה", קבע הרב הלוי נחרצות. לדבריו, רק לרבנות הראשית יש הסמכות ליוזמות בנושאי דת ומדינה, אולם המצב כיום התהפך: "הבעיה מספר אחת היא שהפכו את הרבנים הראשיים ליועצים וממליצים. הם שוטרי תנועה במקום מנהיגים. הח"כים רצים קדימה עם החוקים, ואז שואלים את הרבנים: אתם עוצרים אותנו או לא? לא 12 מנדטים ולא 120 מנדטים – יש רבנות, ורק היא יכולה ליזום בדבר הזה. המפלגות לא מייצגות את הרבנות בנושא".

לדברי הרב הלוי, ההצהרות של הפוליטיקאים הדתיים בדבר התייעצות וקבלת הסכמות מהרבנים הראשיים לנוסחי החוק ריקות מתוכן: "מהלכים אימים על הרבנים, אין מילה אחרת. לא נותנים להם לחשוב, מעמידים אותם מול אין ברירה. שמים אותם בפינה ואומרים להם: אם לא תאשרו את החוק עם התיקונים זה יהיה יותר גרוע, כי אז חוק שטרן יעבור. מה הפלא שהרבנות לא רוצה לדבר איתם?".

שנים ארוכות ברבנות בתל אביב הפגישו את הרב הלוי גם עם הציבור הכללי. לדבריו, זהו ציבור שצמא לקריאת הכיוון של הרבנות, גם אם זו לא תמיד נוחה לו. "העם צמא לעמדה של הרבנות, שאי אפשר לקנות אותה בכסף, בפוליטיקה או בפופולריות. הציבור לא צמא לרבנות נגישה", הוא רומז, "אלא לרבנות מרוממת, שעומדת על דעתה ואומרת אמת. מערכת החוקים הזו נטלה את ההנהגה מהרבנות, שהיא זו שמכריעה בהלכות ציבור. לכן, גם אם לפי פרטי החוק, הגיור הספציפי של המתגייר יהיה כהלכה, יש פה שיקולים של הלכות ציבור שבהם יכולה להכריע רק הרבנות. כי גם אם הגיור יהיה כהלכה, אתה בעצם מעודד יהודים להכיר גויות. מי עושה את החשבון הזה? הח"כים? הפופולריות? רק הרבנים והרבנות".

הרב הלוי התייחס גם לפולמוס המגזרי סביב החוקים, אשר במסגרתו מכונים הוא ורבנים נוספים מזרם ישיבות הר המור כ"חרדים" ו"אנטי ציוניים". הוא דווקא סבור כי דווקא מי שמקדמים את החוקים ובכך כופרים בסמכות המסגרת הממלכתית של רבנות ראשית לישראל, הם החרדים והלא-ציוניים. "מי שלא מקבל את הרבנות הראשית במדינת ישראל, הוא אנטי-ציוני, חרדי. שמעתי דברים נוראים מישיבת הסיעה (הבית היהודי, ח"ר). עמדו שם בכירים ושאלו: מי זו הרבנות הראשית? הם צריכים לעלות לקבר של הרב קוק ולבקש ממנו סליחה. לאן התנועה הזו הלכה?", הוא תמה.

מקרב מאזיני השיחה עלתה השאלה האם סגן השר בן דהן, למשל, אשר עוסק בתיקוני החוק, כמו גם חברים אחרים בבית היהודי, אינו מכיר את היסודות התורניים שעליהם מצביע הרב. הרב הלוי ביקש לחדד את הנקודה הזו והסביר: "בוודאי שהם יודעים את הדברים, אולם מכיוון שהם אנשי מעשה, שנמצאים בתוך עולם העשייה ונתונים ללחצים רבים מכיוונים שונים, אפשר להבין שהלחץ הזה הוא דבר מטעה ומטשטש. דווקא בשל כך", חזר והדגיש הרב, "צריכים אנשי המעשה את ההנהגה הרבנית, הבלתי תלויה, ששומרת על הכיוון ונותנת מבט-על בנושאים הללו".

כבר מסעיף ההקדמה לחוק, גם בנוסח המתוקן, מצביע הרב הלוי על מגמה בעייתית של דחיקת הרבנות מתחום הגיור: הוועדה לאיתור ראש מערך הגיור תהיה מורכבת מקול אחד של הרב הראשי, וחמישה קולות נוספים של גופים וארגונים שונים, שאין להם קשר לרבנות. "סעיף אחרי סעיף שמים את הרבנות במשבצת קטנה לאורך כל הדרך. הסעיף החמור ביותר מדבר על כך שתהיה הכרה בגיור לאומי בהבחנה מהגיור הדתי. בעצם כתוב שם הכרה בגיור הרפורמי! וזה נוסח שאחרי התיקונים של הח"כים שלנו. שאלתי אותם מה זה, והתשובה הייתה: אין ברירה, היינו חייבים לבלוע את הסעיף הזה. מי שׂמכם לבלוע אותו? הרי בהסכם הקואליציוני יש לכם זכות וטו על נושאים של דת ומדינה. אבל הם לא רוצים להטיל וטו".

 "צֹהר - ארגון חרדי"

בסיום דבריו התייחס הרב הלוי לפעילותו של ארגון רבני צֹהר סביב החוקים, ואף הוסיף גילוי אישי: "אני הייתי ממייסדי ארגון צֹהר. הרעיון היה להיות זרוע של הרבנות לציבור הרחב. הייתה לי הזכות לעמוד בשנים הראשונות בראש פרויקט הדגל של הארגון - הנישואין. ברגע שהם התחילו לדבר על אלטרנטיבה לרבנות – קמתי ופרשתי. הרגשתי שעם כל העזרה לאותם זוגות, אם הם יתחילו להבין שזה לא הרבנות אלא משהו אחר, אנחנו מפרקים את הכול. מי שבא להירשם צריך להבין שיש מערכת מסודרת וממלכתית והוא לא יכול לעשות מה שהוא רוצה", מכוון הרב להתנגדותו לפתיחת אזורי הרישום לנישואין, המכונה 'חוק צוהר'. "כל מי שבא היום להירשם בצוהר – בא בעצם כדי להירשם לא ברבנות. כוונותיהם של רבני הארגון לטובה, אבל עיקר חסר מן הספר. את זה צעקתי שנים כשהיה רישום בבד"ץ בעלז, שארית ישראל, הרב לנדא. עכשיו קם ארגון חרדי חדש: צֹהר. חרדי כי הוא פירק את הרבנות. צריך להתמודד עם האמת הזו. היום בפתח תקווה, הנתונים מעלים כי על כל זוג אחד שנרשם ברבנות, שמונה נרשמים מחוץ לרבנות. מי הכניס פה אנטי רבנות? למי זה מותר? אני מסכים שיש הרבה מה לתקן בתוך הרבנות, צריך לעשות בחינה מחודשת, אבל לא בגלל זה להכניס תודעה נגד הרבנות".  

תגובה | הרב דוד סתיו

בעקבות עמדה בנושא הגיור שיוחסה לו בגיליון הקודם, הרב דוד סתיו מעמיד דברים על דיוקם

בימים אלה מתחולל מאבק על עתיד זהותו היהודית של העם בישראל. ישנן דעות שונות כיצד להתמודד עם הנושא. לא ראוי לצטט דעות באופן מעוות ומסלף, גם אם המצטט אינו מסכים לדברים.

לצערי זה מה שקרה בעיתונכם, בכתבה שעסקה בגיור בגיליון האחרון. הוזכר כביכול מאמר שלי שבו התרתי גיור קטינים ללא קבלת עול מצוות. מעולם לא נכתבו דברים אלה במאמר ואפילו לא ברמז. המאמר עסק בגיור קטינים שלומדים בבתי ספר דתיים והוריהם מתחייבים להמשיך ולשלוח אותם לחטיבות דתיות. לצערנו אלפי ילדים אלה לא מגוירים וגורמים להמשך והגדלת ההתבוללות בישראל. חבל שהדברים הובאו באופן מסולף ומוטעה.