"בשבועות האחרונים אני מקבל שאלות רבות מצעירים, ביניהם חיילים שמתקשים להגיע לליל הסדר ולאמירת ההגדה כשדעתם מיושבת, והסיבה לכך היא שהם פשוט רעבים", אומר הרב ינון מדר, ראש המכינה הקדם צבאית, חמדת יהודה.
"במסכת פסחים פרק עשירי כתוב לא לאכול בערב פסח לאחר חצות היום. אין הכוונה שאסור לאכול בכלל לאחר חצות היום, אלא שאין לשבת לסעודת קבע. מצד אחד, אסור לאכול חמץ, אכילת חמץ אסורה משעה רביעית, מנגד, אסור לאכול מצה, כדי שתהיה חביבה בליל הסדר. כל שאר הדברים, זה בסדר גמור. יש להבין, שפעם היו אוכלים את קורבן הפסח מיד בחשיכה, שזה בסביבות השעה שבע וחצי. היום עם אמירת ההגדה, אף הזריזים מתחילים לאכול בעשר- עשר וחצי. גם אם יאכלו בצהריים סיר שלם, בחורים צעירים יגיעו לליל הסדר רעבים. רבים שואלים מה לעשות?"
הרב מוסיף להסביר, "המשנה ברורה על השולחן ערוך, סימן תע'א סעיף ג' כתב שאפשר לאכול פירות, בשר ודגים, אבל באופן כזה שכשיגיע לאכילת מצה יאכלנה בתאבון. יש להכין מספיק אוכל לשעות הצהריים שהוא אינו חמץ ואינו מצה, כמו פשטידות, ביצים, בשר, עופות, דגים ותפוחי אדמה שיקלו על אורחי הסדר ללמוד בנחת את ההגדה ולהגיע ל"מוציא מצה" גם רעבים, וגם מבינים על מה ולמה אוכלים אותה.
השאלה מורכבת שבעתיים כאשר מדובר בחיילים שחוזרים מפעילות או יוצאים לפעילות. המציאות בבסיסים הצבאיים היא שהתחילו לאכול מצות כבר מספר ימים קודם הפסח. בערב פסח עצמו החיילים הדתיים עושים מאמץ מיוחד ונמנעים מאכילת מצות. כדי להקל עליהם ולאפשר להם לעמוד במשימותיהם חשוב שהחייל ידאג לעצמו ויאכל מכל המגוון שנזכר לעיל ולא יגיע למצב בו אין דעתו מיושבת עליו בזמן קריאת ההגדה, ואין צורך לומר שלא יצא רעב לפעילות צבאית. למרות שחסידים ואנשי מעשה נהגו לצום בערב פסח כדי לחבב עליהם את מצוות אכילת המצה בליל הסדר, אין בכך כוונה להשית צום על הציבור הרחב”.