מתנות לעובדים חייבות במס כמו משכורת רגילה. בהתאם לכך, אם המעביד מעוניין שהעובד לא ישלם מס בגין המתנה (הנטו לא ישתנה עקב המתנה) המעביד חייב ל"גלם" את סכום המתנה.
"גילום" משמעותו לתת לעובד משכורת נוספת לכיסוי מס ההכנסה ובטוח לאומי על המתנה ועל המשכורת הנוספת, כך שבסופו של דבר ה"נטו" נשאר זהה.
הוצאות בגין מתנות לעובדים לרגל אירוע אישי (חתונה בר מצוה וכו') מותרות בניכוי למעסיק, זאת בתנאי שגובה המתנות לא עולה על 210 ש"ח (בשנת המס 2014).
מתנות ללקוחות ולספקים (בשל קשר עסקי) מוכרות כהוצאה בסכום שנתי שאינו עולה על 210 ש"ח לאדם לשנה או בסכום 15 דולר לאדם אחר אם המתנה ניתנה מחוץ לישראל.
לפי דברי הסבר של נציב מס הכנסה יש לציין במסמך: פרטי הזיהוי של מקבל המתנה, המקום בו ניתנה המתנה, קשרו עם העסק ונסיבות מתן המתנה, כמובן בצרוף קבלה על המתנה.
מוצרי פרסום של נישום הניתנים ללקוחות וספקים נחשבים כמוצרי פרסום ולא כמתנות, אם כי יש לבחון כל מקרה לגופו.
לפי הוראות תקנה 8 לתקנות מס הכנסה ומס מעסיקים (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה ותשלום מס מעסיקים), התשנ"ג-1993, כאשר ניתן לעובד תשלום בשווה כסף, יקבע המעביד לצורך הניכוי את סכום התשלום כפי שעלה לו, או לפי מחיר השוק, הכל לפי הגבוה.
כלומר לפי התקנה אם המעביד קיבל הנחה, לכאורה יש לחייב את העובד בשווי המתנה לפני ההנחה. למיטב ידיעתנו, בפרקטיקה מקובל לראות בהנחה - הנחה מסחרית של המעביד ולכן שווי השוק הוא למעשה המחיר לאחר ההנחה.
לדוגמא, אם המעביד נתן לעובד תלושים בשווי 100 ש"ח והעלות למעביד היא רק 80 ש"ח. לדעתי יש לחייב את העובד ב- 80 ש"ח בלבד כתוספת למשכורת נטו.
פרטים נוספים ניתן לראות כאן
הכותב הוא יוסי גסנר. רואה חשבון בפ"ת