שביעות רצון בקרב הקהילה היהודית בהולנד על ממצאי דו"ח שהנפיק מכון מחקר מקומי ולפיהם על עיריית אמסטרדם להעניק פיצויים בגובה 6.7 מיליון דולר ליהודים שנאלצו לשלם מיסים על דירותיהם שהופקעו מהם בשנות השואה.
הכל החל לפני שלוש שנים, אז הועסקה שרלוט ואן דר ברג במשרת סטודנטים בארכיון העיר אמסטרדם.
כעבור חודשים ספורים מאז החלה לעבוד במקום, גילתה מכתבים ששיגרו ניצולי שואה במרוצת השנים בהם עולה תהייתם על מחלקת הגבייה של אמסטרדם שאינה בושה לגבות מהם מס וקנסות איחור על דירות שהופקעו מהם במהלך השואה.
תשובת העירייה הדהימה אותה עוד יותר: "מסי הבסיס וקנסות האיחור חייבים להיות מוסדרים, ללא קשר לפעולות צד שלישי וגם אם זה החזיק בפועל בנכס לתקופה מסוימת", השיבו בעיריה בהתבסס על החלטה שהתקבלה בספטמבר 1947, לפיה "זכות הגבייה קיימת ורוב התירוצים - לרבות של תושבי נכסים שנתפסו על ידי הנאצים - אינם תקפים".
במשך שנים שמרה את המסמכים ובסופו של יום העבירה אותם לבדיקת מכון המחקר ההולנדי NIOD - המכון ללימודי מלחמה ושואה. במחקר התברר כי מדובר במאות מקרים וכי למרות שהיועץ המשפטי של עיריית אמסטרדם הורה בעבר שלא לגבות את המיסים האמורים – הוראתו נדחתה בשל החשש מפני תביעות עתידיות.
כאמור, בתום הבדיקה המליץ המכון על פיצוי בסכום של 6.7 מיליון דולר לצד החזרת הכספים. "לא יכולנו לצפות לממצאים טובים והגונים יותר. יש לעשות צדק היסטורי ", אמרו בקהילה היהודית תוך ציפיה שהעירייה אכן תאמץ את מסקנות הדו"ח.